" לומדים אית"י " – פרשת השבוע: שנה חדשה, פרויקט חדש

שנה חדשה, פרויקט חדש. אחרי שנה בה פירשתי את פרשת השבוע שוב הגענו לבראשית. ומה עכשיו? להמשיך? להפסיק? זווית אחרת? משהו אחר לגמרי? ספר שנפל לי מהשמיים על הראש ומשם לידיים, גרם לי למצוא את התשובה. 

"לומדים א.י.ת.י"  – אֲסַבֵּר כילד את תורת ישראל

שנה חדשה, פרויקט חדש. אחרי שנה שלמה, בה פירשתי את פרשת השבוע – שבוע אחרי שבוע – הגעתי שוב לנקודת ההתחלה. בחודשים האחרונים, חשבתי לא מעט מה יהיה כשהפרשות ייגמרו ונעמוד שוב לפני בראשית? להמשיך? להפסיק? לעשות את זה אחרת? ואם אחרת אז איך?
את האמת, אפשר במהלך שנים רבות לכתוב כל שנה ושנה, שבוע אחרי שבוע, פירוש אחר ושונה לפרשת השבוע. כל פרשת מתחלקת ללפחות 5 נושאים, שלא לספור את עשרות הפירושים האפשריים לפסוק אחד בודד. כל אחד כזה יכול לפרנס פוסט אחד בשנה (על פרשה אחת).

ובכל זאת – החלטתי שאם אני לוקח פרויקט, הוא חייב להיות מקורי, מיוחד, אחר, שונה. כזה אני. את הפרויקט הקודם, קראתי “דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” (וכל נתיבותיה שלום)". זהו משפט מספר משלי, המשול לתורה. קראתי לפרויקט הזה גם כי לבן הבכור שלי קוראים נועם וגם כאמור משום שדרכי התורה אכן דרכי נועם למי שיבחר לגשת אליה באופן הזה.

הפעם, אקרא לפרויקט השנתי "לומדים איתי" על שם הבן השני שלי, איתי. למה "לומדים"? כי איתי הוא אוטודידקט שאוהב ללמוד בעצמו, לבד ואחרי זה גם את האחרים (כך היה עם קריאת שעון, אופניים, שריכת שרוכי הנעליים, ערבית ועוד שלמד בעצמו ואז לימד את החברים שלו בכיתה). חשבתי וחשבתי ומצאתי כי איתי הוא ראשי תיבות של אֲסַבֵּר כילד את תורת ישראל. אֲסַבֵּר, מלשון לסבר, לתת פירוש, להסביר – בגוף ראשון. כולנו מכירים את הביטוי "לסבר את האזן" נכון? אז משם.

לטובת העניין, בסמיכות, במקביל ככזה שנפל כפרי בשל לידיי – יצא ספרה של אמילי עמרוסי " הפרשה – פרשת השבוע לילדים" כמובן בדיוק לפני שמחת תורה. ספר מקסים, עם איורים נפלאים וכתוב בצורה נפלאה, בגובה העיניים, בצורה אחרת, קלה, נעימה, אנושית, נגישה. אז כל סופ"ש, בשעות אחר הצהריים, אחרי שהבית נקי והבישולים על האש, קבענו שנשב ונקרא ביחד את הפרשה השבועית. בסוף כל פרשה, מופיעה שאלה לדיון. משתי הפרשות שכר קראנו (בראשית ונח), איתי מוקסם מהסיפורים ומהאיורים. הוא מוסיף שאלות נפלאות משלו ואני מוסיף שאלות (חופרות אלא מה?) משלי. השיחות שמתפתחות בינינו מגיעות למחוזות דמיוניים, פילוסופיים, עמוקים אבל עם זאת בשפה פשוטה.   

בפרויקט הזה ילווה את הקריאה המשותפת שלי ושל איתי ספרה של אמילי עמרוסי ואת התובנות שנפיק מהן. איני בטוח שאוציא פוסט כל שבוע (אני כבר באיחור) ואולי אכתוב על מספר פרשות ביחד. אני לא יודע. כמו כל מסע – אתה יודע את נקודת ההתחלה. אין לך מושג לאיפה זה ייקח אותך ואיך זה ייגמר. מה שבטוח, ספר בראשית הוא בול הספר להתחיל איתו. מקווה שנצליח לגלות עניין ודמיון גם בספרים הבאים (שיהיה לי בהצלחה כמו שאומרים).

גאונה האמילי הזו

ספר בראשית – ספר עלילתי באופיו – מלא סיפורים מרתקים: בריאת העולם, נוח, אברהם ושרה, יצחק וישמעל, יעקב ועשו, יעקב ואחיו, לאה ורחל יוסף בעל החלומות, הירידה למצרים,ברכת יעקב את בניו לפני מותו. אין ספר מבין החומשים שמתאים יותר לילדים: המון סיפורים, המון איורים, ציורים, מעשיות, עלילות, פרשיות מלאות מסתורין.

אז בואו ללמוד א.י.ת.י ועם איתי – מובטח לכם ים של הנאות, תובנות ושאלות. "עליהם" וגם עלינו, על עצמנו. כי בינינו, מתי בפעם האחרונה קראנו סיפורים ממש כמו ילדים אה?

כבר התחלנו, מוזמנים להירשם ולעקוב