בשבת נתחיל מחדש את הקריאה בתורה. כמה סמלי וברור להתחיל פרויקט חדש. אחרי "דרכיה דרכי נועם" ו"לומדים א.י.ת.י", אני מנצל את בר המצווה המתקרב של נועם כדי להתחיל שוב, מבראשית. מסע לערכים. בואו גם.
לפני שנתיים התחלתי בפרויקט "דרכיה דרכי נועם". זה היה מסע מעשיר, מלמד ומעצים בו צללתי לעומקן של הפרשות ודליתי מהן ערכים בנושא זוגיות, הורות, גישור והעצמה אישית. זה היה מסע וואו, וואו, וואו. לעולם לא צללתי לעומק כזה. המחויבות, הקריאה, הלמידה, היצירתיות שאתה פתאום מגלה בך, אי אפשר לתאר את זה במילים.
בסוף אותה שנה ולקראת תחילתה של הקריאה בתורה, רציתי לקחת את הפרויקט הזה לכיוון אחר. לא עוד שוב פירוש שלי לפרשת השבוע (למרות שיש אין סוף פרשנויות שיכולתי לכתוב עליהן) אלא ניסיתי לחדש את הפרויקט עם איתי – " לומדים א.י.ת.י " – ולראות כיצד הוא מפרש את פרשות השבוע העיניים של ילד. בדיוק יצא ספרה של אמילי עמרוסי עם פירוש לילדים לספר בראשית. הפרויקט הזה פחות עבד ובקושי סיימנו את ספר בראשית.
ומאז לא חזרתי לכתוב. שנה וחצי של כתיבה מעמיקה, למידה של שעות, בירור, קריאה, ניתוח, כתיבה ומחיקה – נגמרו בבום. הייתי צריך לנוח. לאחרונה גיליתי כי הפסקה זו הייתה ארוכה מדי והתחילה להשפיע עליי בריאותית. כן, כן…כשאני לא כותב, אני אוגר מחשבות ותחושות פנימה וזה לא עשה לי טוב. הנה אני חוזר ומקווה שהפעם לזמן יותר ארוך ואצליח למשוך אותו כראוי.
"דרך ארץ קדמה לתורה"
הביטוי הזה מוכר מאוד והוא באמת שם מתאים לפרויקט הנוכחי (מופיע באליהו רבה א', ד"ה). נועם יחגוג בר מצווה ביוני הקרוב, חודש סיון. שנת בר מצווה יכולה להיות "עוד שנה" סתמית. לחלופין, היא יכולה להיות שנה משמעותית בו הנער מטמיע וצורב בנפשו את הערכים המובילים שגדל עליהם עד כה ומאמץ לעצמו חדשים.
סיבה נוספת לבחירת השם הזה היא שהוא מאוד מתאים לפרשה הראשונה בתורה, בראשית עם סיפור גירוש אדם וחווה מגן עדן. מצאתי פירוש ל"דרך ארץ קדמה לתורה" שאומר שכאשר אלוהים מגרש את אדם וחווה מגן עדן הוא שם 2 שומרים על עץ החיים, הכרובים ואת להט החרב המתהפכת.
בראשית, פרק ג', כד: וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
כלומר הכרובים קדמו למעשה בראשית וכך גם הם התבקשו לשמור על דרך, היא דרך ארץ ללמד אותנו שדרך ארץ קדמה לכל.
ערכים מול חוקים
חוקים מהווים מסגרת בסיסית לאורח החיים של הפרט בחברה. מורים מה מותר ומה אסור. האופי המשפטי והאובייקטיביות שלהם מנתקת אותם יחסית מתלות בזמן או בהקשר. ערכים לעומת זאת, תלויי הקשר. הם מתבטאים בפעולות האדם ועשויים להיות גמישים מול שיקולים ובנסיבות מסוימות.
חוקים לא ניתנים לדחייה, ערכים כן. אין זה אומר שהערך מתבטל או נדחה הצידה אלא רק היישום שלו כי ערכים הם גמישים. הם נבנים לאורך שנים, לובשים ופושטים צורה. חוקים הם היררכיים לעומת ערכים שמתקיימים זה לצד זה ואינם ניתנים לדירוג ותעדוף ובדיוק בשל כך חובות משפטיות הן אובייקטיביות בעוד שמחויבות הנובעות מערכים הן סובייקטיביות. הן מצריכות הפעלת שיקול דעת בזמן התנגשות בין ערכים וסתירות בין מטרות. מכיוון שאין חובה מוגדרת אתה יש למלא (כמו חוק) – שיקול דעת הוא בעצם אין סופי. חוקים דורשים ציות. ערכים לעומת זאת מצריכים שאפתנות, דמיון, רגישות ויצירתיות אישית.
אקח את זה עוד צעד קדימה – הערכים הם לדעתי הכר הפורה והמוציא לפועל של החוקים. כי אם יש לך קודקס חוקי הכי "יפה", "מוסרי", "מגדלור לאנושות" אבל הערכים של החברה לא הולמים לאותם חוקים יבשים (מקדשת ומקבלת בהבנה רצח למשל), הקודקס לא יחזיק מים ויקרוס מעצמו. לכן מבחינתי – הערכים הם אלו שמהווים את התשתית, עמוד השדרה, המצפן והמגדלור של החברה. הם המראה שלה, הפנים שלה, הבבואה שלה. על מצע הערכים יש להשתית חוקים וערכים דינאמיים תואמים לה.
הערכים של נועם
קצת אחרי יום ההולדת 12 של נועם, שוחחנו איתו על ערכים. אילו ערכים מנחים אותו היום, אילו מתקיימים בו היום, לאילו ערכים הוא רוצה להביא יותר לידי ביטוי, לתת להם יותר מקום. בשנה הקרובה בפרט ובחייו בכלל. לאחר סינון וצמצום, נבחרו 12 ערכים מובילים:
- אהבה
- אומץ
- אחריות
- ייחודיות
- ביטוי עצמי
- הגשמה
- הרפתקנות
- יצירתיות
- מנהיגות
- שייכות
- הצלחה
- מסורת
"ברוך שפטרנו מעונשו של זה"
מבחינה דתית עד גיל בר מצווה, האב נושא באחריות ובעונשין על מעשיו של בנו ומכאן ואילך הנער עצמו אחראי למעשיו. כשהוא מגיע לגיל שבו נחשב ל"איש" כשהוא כבר אחראי למעשיו והוא בר דעת במידה מספקת לקבל אחריות – הוא מתחייבת בכל המצוות.
תמה הילדות ומתחילה הנערות, גיל ההתבגרות. כשמה היא – מעבר לבגרות ואיתה גם האחריות (וחדר מבולגן). רואים את הנער בצורה אחרת (ולא רק בגלל שהוא גדל עוד ועוד כל יום). מצרפים אותו מדי פעם לשיחת של "הזקנים" ויש לו תמיד מה לומר (בד"כ הסתלבטות עלינו).
יש בזה משהו מרחיב את הלב, הילד שלי הפך לנער. הוא גדל. הוא נהיה גבר. מצד שני, הגוזל הקטן שרק אתמול בכה כשיצאתי מהגן ושהסנפתי אותו כל יום, אומר לי כשאני חונה את הרכב ליד בית ספר החטיבה, כיתה ז' בים פתיחת שנת הלימודים: "אבא עזוב, אל תיכנס. תוריד אותי פה" והריחות של הגיל הזה? עזבו לא משנה.
מעניין לדעת עם אילו ערכים נועם ייצא למסע, לדרך שאנחנו יוצאים יחד. האם יימצא ערכים חדשים? הוא יקבל חיזוק לאלו שכבר מנה? מה הוא ייקח איתו מהקריאות ומהפרשנויות ובכלל מהשיח והדיון שאנחנו נפתח סביב קריאה בתורה. אני כבר סקרן לגלות.
יאללה יוצאים לדרך! מאיפה מתחילים? מבראשית כמובן…
מקור והשראה לפוסט: קדמה-לתורה-–-הלכה-וערכים-ה/https://www.etzion.org.il/he
תחתית החבית 