"פני השטח"/ אוהד חמו – ביקורת ספר
אוהד חמו מנגיש בצורה בלתי אמצעית את הקולות מכל קשת החברה הפלסטינית בצורה ישירה, אותנטית, ללא כל פילטרים.
אוהד חמו מנגיש בצורה בלתי אמצעית את הקולות מכל קשת החברה הפלסטינית בצורה ישירה, אותנטית, ללא כל פילטרים.
מסתבר שאחד המדרשים לפרשה זו היא המקור הקדום ביותר לקיומה של ציון בר מצווה בגיל 13. מבט על יחסי עשיו ויעקב גם ילמד אותנו על הכיוונים השונים אליהם המתבגר יכול ועלול לפנות.
למה התורה מציינת שלשרה היו "שני חיי שרה"? ואיך זה קשור למה שנכתב על אברהם בסוף ימים שהוא "בא בימים"? על שרשרת הדורות ושרשרת הימים שנקראים, חיים.
כולנו רוצים להיות מקובלים, להרגיש שייכים. השאלה מאיזה כיוון אנחנו ניגשים לאתגר החברתי הזה ובאיזה שלב בסולם אנחנו משתמשים וגם כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בשביל זה?
אנחנו רק בפרשה השלישית מתחילת פרויקט בר המצווה ונועם כבר עשה לי מעשה "לך לך": הוא הבטיח, התחייב אבל בפועל שם קצוץ. זה כואב, זה מעצבן וזה מערער אותי. מכירים את ההרגשה כששמים עליכם קצוץ?!?!? זה צורב ושורף מבפנים!!!
מכירים את זה שמשהו או מישהו הם גם הבעיה וגם עצם הפתרון? לא? נשמע מוזר וסותר, נכון? בשני מקרים לפחות בתורה, אלוהים מגיע למסקנה שהבעיה היא גם הפתרון ונוכח להשלים עם טבעו וייחודיותו של המין האנושי. ככה בדיוק, אני מרגיש לפעמים בקשר לגיל ההתבגרות של נועם.
הידעתם שהחטא של אדם וחווה היה בכלל באכילת תפו"א? לא מאמינים? חבל.
בשבת נתחיל מחדש את הקריאה בתורה. כמה סמלי וברור להתחיל פרויקט חדש. אחרי "דרכיה דרכי נועם" ו"לומדים א.י.ת.י", אני מנצל את בר המצווה המתקרב של נועם כדי להתחיל שוב, מבראשית. מסע לערכים. בואו גם.
אז פסח עבר וחלף כבר מזמן ובינתיים הספקנו לעבור את יום העצמאות ושבועות (מה שדרדר את המצב עוד יותר. כן בגלל העל האש). מה עושים אחרי חודשיים כאלה בהם אתה אוכל ואוכל ולא מוציא אותו כמו שצריך (תרתי משמע)? רעיון מאוד פשוט מסתבר. הביצוע, אה…
הטיול המשפחתי בחו"ל בפסח האחרון עלה לי בבריאות וליתר דיוק בראייה. אבל קודם לכן, קצת רקע: את פסח תשע"ח, שהשלכותיו בדמות קילוגרמים עודפים עדיין ניכרים עליי, בילינו בצרפת וגרמניה. אני מדגיש, בפסח. הטיול היה מה שנקרא "טיול כוכב": לנו בעיר ילדותי – שטרסבורג – וביצענו ממנה גיחות לכל מיני מקומות בצרפת וגרמניה, בעיקר ליער השחור. כמו…
נכון, לא כל אחד "בא לנו טוב בעיניים" ולכן היחס המשתנה שלנו כלפיו. בחיים בכלל, זה יכול לעבור איכשהו (סנוב). בעבודה, אהה…סביל (הפעם לא סנוב, אלא "אצילי"). במשפחה פנימה – זה הרסני. נקודה.
מה שמפגש בין שני מבטים יכול לחולל…
פעם מזמן, בימים הראשונים ההם, היינו מוכנים לעשות הכל בשבילו/ה/ם. עם השנים, איבדנו את זה. זה קשה, זה מעיק. שכחנו כבר למה לי ובשביל מי? שינוי פריים (Frame) יאפשר לחזור לימי הראשוניות הכל כך עוצמתיים ההם.
פרשת השבוע זועקת חוסר תקשורת משוועת ועל הצורך בדמות סמכותית ומגשרת שתעשה סדר ותושיב את הצדדים לשבת, לדבר ולמצוא פתרונות יצירתיים לקונפליקטים שעלו מהשטח.
עבד אברהם, נשלח למשימה לא פשוטה – מציאת כלה ליצחק. איך המשימה תצליח? בעזרת סודה כמובן.
מקריאת הפרשה של השבת הקרובה עם איתי, התוודעתי כמה הוא דומה לי בשתי תכונות מרכזיות – הצדקה והמשפט. ובכל זאת, משהו אחד שאמר לי זעזע אותי לגמרי.
תחושת המסוגלות שלנו מרקיעה שחקים כשאנחנו קודם כל מנסים לעשות דברים לבד. אחרי זה, אם צריך, פונים לעזרה נוספת.
כשמישהו צועד כנגד הזרם, ניתן לומר כי הוא בודד. אני חושב דווקא שמי שזקוק לאישור תדיר מהחברה על דרכו, הוא הבודד.
בריאת העולם נוצרה במילים מדויקות של אלוהים ונוצר עולם מופלא. כשהמעיט בדיבור, הדברים התחילו להשתבש. על כוחו של הסבר לתשובה הנצחית: למה??
שנה חדשה, פרויקט חדש. אחרי שנה בה פירשתי את פרשת השבוע שוב הגענו לבראשית. ומה עכשיו? להמשיך? להפסיק? זווית אחרת? משהו אחר לגמרי? ספר שנפל לי מהשמיים על הראש ומשם לידיים, גרם לי למצוא את התשובה.
הנה הגענו לפרשה האחרונה בתורה ותיכף חוזרים ומתחילים מבראשית. המסר הכללי הוא שהתורה שייכת לכולם, לכל מי שיחפוץ בה. ולמי שלא, היא תמיד תמתין על המדף. כשיהיו מוכנים לגשת אליה, היא תהיה שם.
מה בין שמיעה, הקשבה והאזנה? ואיך ההורים שלנו שוב קשורים לכל הסיפור? שימו אוזניות ובואו נתחיל לשמוע, להקשיב ולהאזין. יש שיר בסוף.
עוד כמה ימים ראש השנה. בפרשת השבוע נפרדים ממשה, בדיוק בימים שאנחנו נפרדים מהשנה שחלפה. זמן מקובל לחשבון נפש: בחינה של העבר ותכנון ובניית העתיד. איך עושים את זה? ב-4 שלבים הנמצאים בפרשת השבוע.
רצון וכוונה זה נחמד. רק מעשים ממשיים ישנו את ההוויה שלך כלפי חוץ, ואז המסר שלך יופץ ברבים. רק אז יצטרפו כולם. לא לפני.
כמה פעמים הבטחנו לעצמנו הרים וגבעות ולא עמדנו במילה שלנו? המון. מה הסיבה לזה ואיך אפשר להימנע מזה לפעם הבאה ואיך זה קשור לבית הספר? על נדרים, קפה חזק ומידתיות.
תמימות לרוב נתפסת כדבר שלילי. לא עוד. הגיע הזמן להחליף צד לתקליט.
לפעמים אנחנו מגיעים למקומות ולמצבים לא מובנים שהמשמעות שלהם מתבררת אלינו רק בדיעבד. מתי? כשנהיה מוכנים לזה.
כשעומדים במקום, המוח מתחיל לעבוד נון סטופ. חששות ופחדים עלולים לשתק אותנו. דרושה תנועה מתמדת, יעילה ומרעננת שתעניק לנו את יכולות להתמודד איתם.
משה מתחנן בפני אלוהים לבטל את עונש אי הכניסה לא"י. אלוהים מגלגל אותו במכל המדרגות. מי חזק ומי חלש כאן בדיוק?
בדרך כלל סירחון דוחה אותנו והדבר האחרון שהוא יכול להוביל אליו הוא לעוד ילד. תנו לי קרדיט שאצלי זה שונה. ממש שונה.
קחו דף ועט ותתחילו לכתוב באמת את סיפור החיים שלכם. אל תתנו לאחרים לכתוב אותו במקומכם.
מפרשת השבוע אני למד ש"אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים", כדברי ד"ר סוס. בדרך המסע, רצוי לא לשכוח את עצמנו ושתמיד ניתן לתקן ויהי מה.
השמעת קול היא בבסיסה ביטוי של מילים. הכוונה והדרך שהם יאמרו ייקבעו אם אלו יהיו ביטוי של ממש או סתם הד.
חשבתם פעם למה אנחנו סופרים 3,4 ו..ולא 1,2,3?
פרשת השבוע מלמדת אותי שכל אחד נולד עם מתנה, ייחודית רק לו, אותה הוא מעניק לעולם. אז מה המתנה שלכם?
כשאנחנו מתעצבנים על הזולת – מסתבר שאנחנו פשוט מסתכלים במראה.
משה שולח 12 ראשי שבטים לתור את הארץ. הם חוזרים ומדווחים. הדו"ח לא מוצא חן בעיניי אלוהים והם נענשים קשות. למה בעצם?
כשפרשת השבוע קשורה אליך באופן אישי (פרשת בר מצווה של נועם), התובנות ממנה מקבלות נופך אחר. בטח אם נוסיף לזה חוויות, אירועים, שמחות ורגש.
פרשת השבוע קוראת לנו לשלב אהבה בכל פעולה שאנחנו עושים, כי כשאנחנו עושים משהו באהבה, אנחנו עושים אותו באמת.
בני ישראל עורכים מפקד ראשון ומוקם צבא, חילות ומחנות. לכל מחנה דגל משלו. האם בשלב כל כך מוקדם של היווצרות של עם, כדאי ליצור קבוצות שונות ונבדלות?
בפרשת השבוע בולט הערך של הערבות ההדדית . בין אדם לחברו ובין אלוהים ובני ישראל. למה זה כל כך חשוב? מי הנותן ומי המקבל בכאן בדיוק? ואיך זה קשור לזוגיות וחלומות? על יסודות, קירות תומכים ונפילות.
נהוג לחשוב שלמילים יש כוח. האומנם? על ההבדל בין דיבור לאמירה.
על מנת לכפר על עוונות בני ישראל, אהרון היה זקוק לשני שעירים. אחד מהם הוקרב והשני נשלח לעזאזל (משם הביטוי). למה 2 שעירים? איפה זה לעזאזל ומה יש לו לעשות שם? ואיך השעיר לעזאזל יכול לעזור לנו בזוגיות, כשזו מגיעה בדיוק למקום המקולל הזה?
דיבור הוא ביטוי חיצוני לריבוד הנפשי שלנו. הצרעת, מתגלה במקרא כנגע לאנשים אשר חטאו בדיבור ובהתנהגות פוגענית. הצרעת קוראת לנו לעצור ולהתבונן בעצמנו.
החיים והעבודה יכולים לפעמים להיות שגרתיים מדי ומשעממים. דרוש לנו אלמנט נוסף, על מנת לצקת לתוכם משמעות.
בימי אהרון, ביטוי רגשות לא היה אפשרי. היום זה צריך להיות אחרת.
בסוף הפרשה הקודמת, נבנה אוהל מועד אבל משה לא יכל להתקרב אליו עד שאלוהים קרה לו. למה? מה היה חסר לו כדי לעשות את הצעד הזה?
מוח ולב – שני איברים חיוניים לאדם. האחד מתייחס לחכמה, דעת ולמידה והשני לרגש, אהבה ונפש. האם הם מבטלים אחד את השני או אולי הם יכולים ללכת יחדיו?
לפני מספר ימים, אחרי שקראתי עוד כתבה מבאסת על שוק הנדל"ן בישראל, נפלתי ליאוש גדול. אחרי זה החלטתי לעשות מעשה. זה לא פוסט על אבהות וגם לא על הורות או שבעצם כן. מדובר על הקשיים של להקים בית בישראל.
הנושא העולה בבירור מן הפרשה הוא סבלנות. למי יותר ולמי פחות… מהי סבלנות? למה צריך אותה? מאיפה לעז@%&$&!#$ קונים אותה? והאם זה מוצר נרכש או מולד?
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
יניב גרשון - מורה לערבית
מגזין סטודנטים
פרשת השבוע מאת הרב זקס
חינוך ביתי, הורות, ילדים, למידה
המוסף לספרות של 'מקור ראשון'
בלוג מעורר השראה, ברובו
מסע למידה לשינוי חברתי
טיפים ורעיונות לחינוך פיננסי. איך לגדל את הילדים עם הבנה פיננסית וצרכנית.
העשרה וחשיפת הילדים למדע, הנדסה, מתימטיקה ושאר נושאים
אתגרים בהורות
מילים, רגשות, אהבות ישנות, טעמים, מתכונים ובעיקר אני
התמודדות בגירושים, כגרושה וכאמא לילדים להורים גרושים
המסע שלי לתוך העולם ולתוך עצמי
אני מנסה להבהיר לעצמי מה הייאוש שלי דרך עיניי אחרים
קריאה זה אחד מהתענוגות הגדולים שלי ואני חושבת שזה שווה בלוג
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
הורות חופרת
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
בלוג של אמא נמרה
שרבוטים על אבהות, אוכל ומשק בית
אמא. עובדת מהבית בלכוון אחרות לעבוד מהבית
אמא עם הסדרי נשימה
הצדעה להורים עצמאיים
הבלוג לחיים, הורות וזוגיות עם בעיות נפשיות
Relocationotes Blog by Hagar Sides
חינוך מודרניסטי, סטיילינג ונשיות.
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
Since 2004, This Canadian Urban Daddy has been blogging about life with 3 children.
אני, חשופה וכנה, כותבת מהלב. אהבתם? מוזמנים להשאר
آراء أفكار وتحليل ليهودي اسرائيلي يكتب العربية - מחשבות דעות וניתוח של ישראלי יהודי בערבית
וגם מסעות מצולמים כאו ושם * footnotes to history * הבלוג של רפי מן
La politique et les nouvelles technos
אני אלונה ירדן ואני כותבת מהחוויות של החיים במודיעין ובכלל... החיים קורים בכל הערים והחוויות בטח חוזרות על עצמן. ניפגש בתגובות...
אמא, אבל לא רק.
בלוג על אבהות, גידול ילדי(ם), זוגיות ו...ספרים
על אמהות מסביב לשעון
סבון, קצף, הורות וכל מה שביניהם
החוויה הדתית לסוגיה