בפרשת השבוע בולט הערך של הערבות ההדדית . בין אדם לחברו ובין אלוהים ובני ישראל. למה זה כל כך  חשוב? מי הנותן ומי המקבל בכאן בדיוק? ואיך זה קשור לזוגיות וחלומות? על יסודות, קירות תומכים ונפילות.

נהוג לחשוב שלמילים יש כוח. האומנם?  על ההבדל בין דיבור לאמירה.

על מנת לכפר על עוונות בני ישראל, אהרון היה זקוק לשני שעירים. אחד מהם הוקרב והשני נשלח לעזאזל (משם הביטוי). למה 2 שעירים? איפה זה לעזאזל ומה יש לו לעשות שם? ואיך השעיר לעזאזל יכול לעזור לנו בזוגיות, כשזו מגיעה בדיוק למקום המקולל הזה?

דיבור הוא ביטוי חיצוני לריבוד הנפשי שלנו. הצרעת, מתגלה במקרא כנגע לאנשים אשר חטאו בדיבור ובהתנהגות פוגענית. הצרעת קוראת לנו לעצור ולהתבונן בעצמנו.

החיים והעבודה יכולים לפעמים להיות שגרתיים מדי ומשעממים. דרוש לנו אלמנט נוסף, על מנת לצקת לתוכם משמעות.

בימי אהרון, ביטוי רגשות לא היה אפשרי. היום זה צריך להיות אחרת.

בסוף הפרשה הקודמת, נבנה אוהל מועד אבל משה לא יכל להתקרב אליו עד שאלוהים קרה לו. למה? מה היה חסר לו כדי לעשות את הצעד הזה?