מה יש בה, באש, שמושכת את האדם אליה משחר האנושות? האם זה הצבעים העזים? החום? האור? הפחד מהחושך? אש לא נוצרה בעצמה. היא תוצאה. תוצאת ידי אדם או טבע. מי שולט במי? אנחנו בה או היא בנו? אש היא ניגודיות: היא מאירה, מחממת אבל גם מאכלת, שורפת. אש היא הוויה, יסוד טבע. ורוני היא אש.…

אוהד חמו מנגיש בצורה בלתי אמצעית את הקולות מכל קשת החברה הפלסטינית בצורה ישירה, אותנטית, ללא כל פילטרים.

רכשתי ספר על חיות. נשמע תמים. כשפתחתי אותו, התחוור לי מה מסתתר בתוכו.

אנחנו מקריאים לילדים שלנו סיפורים בכל ערב. הזמן הזה הוא זמן איכותי וחשוב מאוד לילדים ולנו, כאחד. אבל האם אנחנו שמים לב מה בדיוק אנחנו מקריאים להם? אילו מסרים וסטראוטיפים מועברים? מי נוכח ומי נפקד בסיפור? פוסט על סטראוטיפים מגדריים, מעמד ההורים ושוויון בין המינים בספרות ילדים.

הרבה זמן לא קראתי ספר כל כך הגותי-אקדמי בצורה כל כך נינוחה וקלילה. הספר נקרא כסיפור או כשיחה. לא שיחה בין הקורא לספר אלא כשיחה בין שני הכותבים- עמוס עוז ובתו.

  היהודים היו הראשונים, אבל אחרים צמחו הנצרות והאיסלאם אשר הכריזו כי הן-הן הממשיכות והמחזיקות את הלפיד. פולמוסים רבים ונהרות של דם נשפכו במאבק הזה והיהודים נהפכו למודל לחיקוי ובה בעת ליעד לשנאה שלא נודעה כמותה. אז איזו דת צודקת?

החלטתי שאת קטגוריית ביקורת ספרים אפתח בספר "לא חופר" (כדברי אשתי), כלומר לא ספרי עיון, היסטוריה, פילוסופיה ועוד-  אלא בספר קליל ונעים. ספר אשר נקרא בשקיקה.

פרסומת זו של "סטימצקי", היא הטובה, המדויקת והאפקטיבית ביותר שנתקלתי בה מעודי. היא תלוייה לי במשרדי ואני כל כך מזדהה איתה. כל כך מדויקת ונכונה. פוסט זה לא בא להטיף לא לראות טלוויזיה כלל (ו/או על הנזק שזה גורם והמחקרים המאששים זאת) אלא קורא לצרוך במידה, באופן מבוקר ומאוזן, אך בעיקר…אקטיבי.