הניצחון האלוהי של ברצלונה השבוע הוכיח מעבר לכל ספק, שאין דבר כזה בלתי אפשרי. רוצה להשיג משהו? תאמין ועשה זאת בעצמך. מודל השראה.

פרשת השבוע עוסקת בפירוט רב בבגדי הכהנים. למה בגד תופס מקום כל כך מרכזי המצריך פרשה שלמה בשבילו? איזה תפקיד ממלאים הבגדים בחיינו? אין מנוס גם להתייחס לפורים. פוסט Fashion!!!

אתמול, הופעתי לראשונה מול קהל של אבות ודיברתי אבהות. הנה הטקסט המלא

פרשת השבוע מציפה את הצורך בהתנדבות כתנאי הכרחי להצלחתו באמת של פרויקט, בשונה מחיוב מתוקף חוק או תקנה. מדוע זה כל כך חשוב? מה זה נותן למי שמעניק? ובעיקר מה זה מאפשר בסופו של דבר לשני הצדדים?

"נעשה ונשמע" הוא מעמודי התווך של דרך החינוך והלימוד היהודי. האם מדובר באוקסימורון? מה משמעות האמרה? ואיך אפשר לפרש אותה אחרת?

יתרו היה היועץ הארגוני הראשון. בהצטרפותו לבני ישראל הוא מציע למשה שלושה שינוים קריטיים אשר יהפכו את בני ישראל מערב רב לעם מסודר ואת משה ממנהיג למנהיג דגול. על שחרור משליטה והשלכותיה.

איך ייתכן ובני ישראל נכנסו בעיניים עצומות לים? מה גורם לנו להאמין בצורה עיוורת בבני הזוג שלנו? איך בונים אמון בין בני זוג ומה הדבר שהכי חשוב לעשות אם חלילה הוא נפגע?

מה הייתה המטרה המקורית לביטוי "שלח את עמי"? כמה בחירה חופשית הייתה לפרעה אם אלוהים הודיע מראש שיכביד את ליבו? ומדוע כל כך קשה לאדם להודות בטעויותיו ולקחת אחריות מלאה על מעשיו ולומר "טעיתי"?

אני אדם בעל עקרונות. לאחרונה, 5 אמרות – שחזרתי עליהן שוב ושוב – התנפצו אל מול המציאות. מסקנה: לעולם אל תגידו Never.

פרשת השבוע, פרשת "וארא" מדגימה לנו את ההבדלים בגישות סביב הבטחה. האם באמת חובה עלינו לקיים הבטחות? מה המחירים שנשלם אם לא?  האם אי קיום הבטחה היא אכן "בגידה באמון"? האם יש דרך אחרת להסתכל על זה? בואו נראה.

פרשת השבוע מספרת על תחילת שיעבוד מצרים ועל משה שנבחר להנהיג את העם. הפרשה מחולקת לשלושה חלקים המהווים, בשילובם, את התכונות הנדרשות למנהיג. ומשה, מוסיף, טוויסט אישי משלו.

והנה הגענו לפרשה האחרונה בספר בראשית, "ויחי", וזו מעלה בי את החשיבות והצורך בהורה שיהווה מגדלור חינוכי, ערכי ומוסרי לילדיו. 

על מנת לבקוע קונפליקט, על המגשר להעביר את הצדדים תהליך פנימי משמעותי שבסופו הורדה וניפוץ מחיצות. יחסי יוסף ואחיו מגיעים לשיאם.

הבן שלי לומד כמעט הכל לבד. הרגשתי הורה מזניח עד שהבנתי שזה המפתח להצלחה בחיים. גם לנו.  שיעור בנחישות ולמידה עצמית.

מתוך ניסיון עיקש לפרש את פרשת השבוע, שכחתי את המטרה העיקרית של הפרויקט הזה: לתת מקום למה הפרשות מעלות מתוכי. *שיעור בהנחיית קבוצות*.

במרכז הפרשנות שלי לפרשת השבוע עומדת תמר. הדמויות הראשיות מתעדות לה גורל מסוים. היא מחליטה לבחור בו בעצמה.

יחסי אחים. החוויות הטובות והפחות טובות גם יחד הופכים את היחסים איתם למשמעותיים. הקשיים שבדרך וההתגברות עליהם הופכים אותנו למי שאנחנו היום – עצמנו.

קנאה יכולה להעביר אדם על דעתו אבל גם יכולה לאפשר לו לצמוח ולהתפתח. הבחירה בידינו.

בפרשה זו הדגש שלי יהיה על קצרי התקשורת וטעויותיהם של יצחק ורבקה כהורים אשר הובילו להתדרדרות היחסים של בניהם, יעקב ועשו – מבלי לגרוע את אחריותם של הבנים עצמם.

כשאתה יודע מה אתה רוצה ויודע להביע זאת במדויק – הדרך להצלחה הרבה יותר פשוטה.

לא משנה כמה שנים עברו מאז שחזרתי לארץ, לפעמים אני מרגיש ממש לא שייך לכאן. על המחיר ששילמתי כדי להיות ישראלי.

ישיבת עבודה: המנכ"ל אומר משהו, כל המנהלים עושים פרצוף חמוץ אבל מקבלים את הדין בהכנעה. אמיצים בלבד יעזו לשאול שאלות, ספקות, השלכות ומחירים הכרוכים ביישום אותה החלטה. *הטלת ספק בסמכות* כזה הוא אברהם אבינו.

 פרשת השבוע מדברת על הגשמת הייעוד שלנו בחיים.

כדי לנהל תקשורת אפקטיבית, על בני האדם לקחת אחריות על התקשורת. *משמעות התקשורת היא בתגובה המתקבלת*

פרשת בראשית מדברת על אחד הערכים המרכזיים שאנחנו ההורים רוצים להטמיע אצל הילדים שלנו. *אחריות*

בהכשרתי כמגשר עיינתי לא אחת בהסכמי זוגיות בין בני/בנות זוג חד מיניים. בהיעדר אפשרות להינשא ברבנות, ברית זוגיות היא הדרך היחידה שלהם לעגן את זוגיותם. התובנה שהדהדה במוחי פעם אחר פעם היא – הלוואי עלינו.

גם שכשמדובר בארוחת הבוקר לבית הספר, המוטו המשפחתי שלנו תקף – רוצה שמשהו יעבוד? קח אחריות ותנהל אותו

מגיע הרגע שהילדים שלך כבר גדולים ואתה צריך ללמוד לשחרר עוד קצת. זה לא פשוט לכן אני נעזר במלאך ובשטן שעל הכתפיים שלי. הם אפילו הציעו לי פתרון ממש מגניב ומתקדם.

נוסעים לסופ"ש בצפון. האוטו מונע, , תא המטען מצויד, הכל מוכן לנסיעה אבל אז הילדים לא מסכימים על מקומות הישיבה. קרייסס. מזל שארזתי את ארגז הגישור שלי. פוסט ה-100.

מחקר שהתפרסם לאחרונה גורס כי אנשים צעירים, משכילים ונקיים נמצאים בסיכון מוגבר לאסתמה. אני מוחה על זה בתוקף.

היום הוא יום טהור. יום בו אתה משיל כל קליפה וציניות הקיימות בך ומתחבר לכאב שבפנים. יום של עצירה, הקשבה, יום של חשבון נפש.

אתם רבים ומתווכחים עם הילדים 200 פעמים ביום ולמחרת שוב זה קורה? מרימים את העיניים לשמיים ומתפללים לנס? כנראה שמשהו פה לא עובד. היו אתם הנס.

החיים היום מאוד עמוסים. אנחנו מנסים לג'נגל בין כל המטלות והסידורים. אנחנו זקוקים לחיים מאוזנים. הנה 5 פעולות שיאזנו לכם את החיים. חבר קרוב נתן לי את נוסחת הפלא: "נוסחת 20 הדקות".

תקשורת מהווה את הבסיס ליחסים. כשאין תקשורת טובה – נוצרות אי הבנות ותסכול. תקשורת היא כלי חשוב בזוגיות, אולם לא היחיד. יש עוד מספר "תבלינים" להוסיף למתכון. בתיאבון!   **פוסט אורח.

יום האישה הבינלאומי חל היום. האם יש עדיין צורך ביום הזה? הדעות חלוקות. כל עוד יש הטרדות ופגיעות מיניות בנשים, כנראה שכן. האם הפוגעים הם רשעים מוחלטים וכיצד מחנכים גברים לא להטריד מינית? מספר תובנות לכבוד יום האישה הבינלאומי.

רכשתי ספר על חיות. נשמע תמים. כשפתחתי אותו, התחוור לי מה מסתתר בתוכו.

תובנות והרהורים על 20 שנות חברות עם החצי השני שלי. יש גם טיפים, בלי יומרה. לנו זה עובד.

כשהילד שלך חולה, גם אתה חולה. כשכואב לו, גם לך כואב. זו תמצית ההורות.

שוב דבר לא מכין אותך לרגע שאתה מגלה שהבן שלך ממזר. גם אם היו לכך סימנים מקדימים, העדפת להדחיק. כשזה מתגלה, אתה חוטף את זה לפנים.

מגיע הרגע בהורות שכנות היא המוצא המכובד היחיד.