" לומדים אית"י " / פרשת "חיי שרה" – *סודה זוגיות*

עבד אברהם, נשלח למשימה לא פשוטה – מציאת כלה ליצחק.
איך המשימה תצליח? בעזרת סודה כמובן.

סודה? כן, כן, תיכף אגיע לזה, אבל קודם כל הקדמה קצרה.

אחרי הדרמה של הפרשות האחרונות (בריאת העולם, חטא גן עדן, מבול, סדום, עקדת יצחק) מגיעה פרשה יחסית רגועה. אומנם היא מתחילה ממותה העצוב של שרה ומסתיימת במותו של אברהם ובתווך קניית מערכת המכפלה ב-400 שקל – אבל עיקר הפרשה מתמקדת בשליחותו של אליעזר, עבד אברהם, לחפש כלה ליצחק בארם נהריים (אברהם לא רצה כלה מארץ כנען).

אליעזר מבקש מאלוהים סימן שבעזרתו יזהה את הנערה המתאימה ליצחק. איך הוא יידע מי האישה המתאימה? 

בראשית, פרק כד:
יד: וְהָיָ֣ה הַנַּֽעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֨יהָ֙ הַטִּי-נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָֽמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם-גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֨חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּֽי-עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם-אֲדֹנִֽי.

הוא מתכנן לעצור ליד באר מים ולבקש מים. אם הנערה תסכים ואף תציע לו להשקות את הגמלים שלו – זה יהיה הסימן כי נמצאה הנערה הראויה. והנה רבקה מגיעה אל הבאר וממלאת את כדה. אליעזר רץ לקראתה ומבקש ממנה לשתות.

יח:וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל-יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ: יט: וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֨יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם-כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת.

לאחר שרבקה מסיימת להשקות את כל הגמלים, אליעזר מבקש מקום ללון. רבקה מציעה לו לישון למספר ימים ושברשותם מספיק אוכל לגמלים. הוא לן במקום, מדבר עם משפחתה ומספר להם את אשר קרה. היא מסכימה לשידוך. אליעזר חוזר לבית יצחק עם כלה. המשימה הושלמה בהצלחה.

באדיבות יואל וקסברגר - מלכות וקסברגר

באדיבות יואל וקסברגר – מלכות וקסברגר

איתי: רבקה עשתה מעשה מאוד טוב. היא נתנה לאליעזר לשתות וגם לגמלים.
זה ממש נחמד מצידה אבל זה לא היה לה כל כך קשה בשבילה כי היא השתמשה בצינור.
אני
: איזה צינור?
איתי: זה! הנה מהבאר יוצא צינור והיא משקה את הזה של הגמלים.
אני: שוקת
איתי: (Yeah Yeah…whatever)
אני: חיים שלי, בזמנו לא היו צינורות כמו שמשקים גינה. מה שאתה רואה זה חבל נשיאה לכד שלה.
היא זורקת את הכד למים, מושכת בחבל, ושופכת את המים לשוקת, וחוזר חלילה. כמו שראינו פעם בנאות קדומים.
איתי: אה…אז זה באמת נשמע קשה…

תגיד אבא, היה להם סודה במדבר?!?! אני אוהב סודה!!

צינור. קלי קלות. חץ לצינור.

כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ויודעים להביע זאת במדויק – הדרך להצלחה הרבה יותר פשוטה.

דיוק וזיהוי צרכים

הערכים העיקריים שאני רואה בפרשה זו הם זיהוי צרכים ודיוקם ותוספת תוססת של רבקה.

זיהוי הצרכים – ניתן לראות בכך שאברהם מתנה את מציאת הנערה בכך שלא תהיה מארץ כנען אלא "מארץ מולדתי". אליעזר נשבע שכך ייעשה ומזהה את הצורך של אברהם בנערה עם ערכים, התנהגויות, מנטליות ואמונות הקרובות לו, לכן הדגש הוא על ארץ מוצאו. בסופו של דבר, רבקה היא בתו של האחיין של אברהם, כלומר ממשפחתו.

דיוק צרכים בא לידי ביטוי כשאליעזר לא מגיע לבאר ומצפה שיבינו מה הוא רוצה (מים) אלא מבקש בפירוש את רוצנו. כאשר האדם יודע מה הוא רוצה, גדלים הסיכויים שיימצא את מבוקשו. אדם הנכנס לספרייה כשברצונו לקחת ספר, אבל אינו יודע בדיוק איזה, יימצא את עצמו משוטט זמן רב בין המדפים. כאשר ידייק את עצמו, לז'אנר או סופר מסוים, החיפוש יהיה קל יותר, מהיר וממוקד יותר. אליעזר מחפש סוג מאוד מסוים של נערה ומוצא אותה לבסוף.

"תוספת תוססת" של רבקה: מאחר ואברהם נחשב לאבי מידת החסד, אליעזר מבקש להרחיב את התכונה המשפחתית ומבקש למצוא נערה אשר תגדיל ותאדיר את מידת החסד. לא רק שתעשה את מה שביקש אלא יותר מזה. ניתן לראות כי רבקה היא הנערה המתאימה מאחר והיא הרחיבה את מה שאליעזר ביקש. הוא ביקש לשתות – היא הרחיבה לגמלים, ולא רק פעם אחת אלא עד שסיימו לשתות (וידוע שגמלים שותים המון). הוא ביקש ללון, היא שכנה אותו למספר ימים. היא ראתה את אליעזר והצורך שלו (אדם שבא מרחוק, עייף והצורך שלו בטעינת מצברים), מעבר לבקשתו הספציפית. 

בעולם הגישור, אנחנו נחשפים למקרים של קצרים בתקשורת בגלל הקושי להגדיר את הצרכים והרצונות שלהם באופן מדויק. תפקידו העיקרי של המגשר הוא לזהות את  הצרכים של המגושרים ולמצוא חלופות למימושם.  הצדדים שוטחים את טיעוניהם בבליל של מילים, טענות ועמדות. המיומנות הנדרשת מהמגשר היא זיהוי הצרכים העומדים מאחוריהן. לא תמיד אנשים יודעים לומר בבירור מה רצונם המדויק והם מצפים מבני זוגם שיבינו אותם "מבלי שאבקש". ברגע שהדבר לא נעשה – נוצרים פערים וסדקים בתקשורת. על מנת לא להגיע למקום הזה, חשוב מאוד לדבר על הצרכים שלנו. לדייק ולמקד את בקשתנו מבני הזוג ומהילדים בבירור, בדיוק ובכך להבהיר את רצוננו. תקשורת פתוחה, בריאה ומדויקת תפחית את הקצרים בתקשורת.

אם נסכם במונחים של איתי: מצד אחד, בעזרת תיאום ציפיות, זיהוי ודיוק צרכים – בין אליעזר, אברהם ואלוהים. (להלן "המים").
מצד שני, רבקה, עם תכונה המשדרגת פלאים כל סוג של יחסים. (להלן "הבועות").
והנה לכם סודה.

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “" לומדים אית"י " / פרשת "חיי שרה" – *סודה זוגיות*

  1. אתה יודע מה? – יכול להיות שיש כאן מסר הפוך. דווקא לפעמים לא צריך בכלל לחשוב יותר מדי על דיוק הצרכים, אלא לתת ליקום להוביל אותך. להיות קשוב ולא לחשוב שאתה יודע הכל.
    אליעזר בכלל לא רוצה מים. הוא רוצה למצוא כלה ליצחק. אבל הוא נותן ליקום לשלוח לו סימנים.
    כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים בדיוק מה המטרה שלנו, אנחנו עלולים ללכת עם הראש בקיר. להתעקש ולא להבין שהמציאות מסביב היא שונה.

    אבל כשאנחנו קשובים לסימנים שמסביב, יכול להיות שנגלה דברים נפלאים שאנחנו מפספסים בדרך. יכול להיות שנבין שבכלל לא ידענו מה אנחנו רוצים כי לא ידענו שיש "רבקה" בעולם.

    אז אולי צרכים לא צריכים להיות מדויקים, הם צריכים להיות כלליים, לקחת אותנו קדימה ולהשאיר אותנו פתוחים וגמישים לכל הדברים שאפילו לא ידענו שאנחנו צריכים או רוצים.

    תחשוב על האריה שאהב תות. הצרכים שלו היו מאוד מדויקים. הוא חשב שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה. רק תות פשוט. ולא היה קשוב להבין שביער אין תות, ושיש דברים טעימים אחרים כמו פטל ושזיפים ומרק. ושאולי בעצם תות זה פויה?

    בדיוק כמו איתי, שיודע שהוא אוהב סודה, אבל בטוח שהוא לא יפסיק להתנסות בכל הטעמים העשירים שיש לעולם להציע לו – אפילו כשהוא יהיה במדבר ולא יהיה שם סודה.

    שיהיה אחלה סופ"ש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s