“דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "שופטים" – *השלמות שבתמימות*

תמימות לרוב נתפסת כדבר שלילי. לא עוד. הגיע הזמן להחליף צד לתקליט.

פרשת השבוע "שופטים" היא פרשת בר המצווה שלי וטבעי הוא שיהיה לי יחס מיוחד אליה. הניגון של הטעמים עדיין מתנגנים לי בראש, למרות שעברו בדיוק 25 שנה מאז. הסיבה להיותה מיוחדת בעיניי (בנוסף לכל החוקים, דינים והלכות בענייני חברה) היא המשפטים, מטבעות הלשון והביטויים המיוחדים שבה, השגורים בשפה שלנו:
"כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה ", "צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף ", "כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם", "יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכוּ֙ אֶת-הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה" ועוד.

דברים, פרק יח:
{יג}: תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:

מאז שאני זוכר את עצמי אמרו לי שאני תמים. בהגדה של פסח, לרוב, הציעו לי לקרוא את הילד התם. תם בא יחד עם ילד טוב, תמימות, רוך. אני מקבל את החבילה הזו באהבה, כל אחד בנפרד וגם לחוד. כשאתה ילד זה מקסים (חיפוש המושג תמימות בגוגל יראה לכם רק תמונות של ילדים. אין על התמימות של הילדים), כשאתה גדל – זה יכול להתחיל להוות אי נוחות.
למה? בוא נלך להגדרה:  "פשטן מופלג, חסר ערמומיות, נאיבי… פלוני תם ובלתי בקי בהוויות העולם" (אבן שושן) או  נאיבי, פתי, מאמין לכל דבר (אתר milog). שאלת תם, מובאת לרוב כנגד שאלה חכמה – כלומר ההפך מחשיבה ביקורתית ומתחכום. לא נעים ולא PC אבל תמימות כגובלת בטיפשות.

בואו נחזור לפסוק. הפסוק נכתב לאחר 3 פסוקים שהתעסקו בבידול של בני ישראל אל מול הגויים ובציווי של אלוהים לא לעשות קסמים וכשפים. אתעמק בפירושים של 3 ה-ר' – רש"י, הרמב"ם והרמב"ן (המצאתי קבוצה ברגע זה) למושג תמים:
רש"י מתייחס לתמימות בפשטות, כמשמעה, תמימות נאיבית. הוא מסביר כי הכוונה היא לא לחקור אחר העתיד: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו" .
הרמב"ם אינו מגדיר את התמימות כפשטות נאיבית אלא כעיסוק שכלתני פילוסופי שמטרתו לשכנע את האדם בכזב ובחוסר התועלת שבמעשי הכישוף.
הרמב"ן מפרש את התמימות במערכת יחסים עם האל, הן מבחינה רגשית והם מבחינה שכלית. לא רק "לא לשאול שאלות" וגם להבין את כזב הכשפים, אלא תמימות במושג של קרבה לאל שלא תצריך פנייה למתווכים (קוסמים ומכשפים). פירוש זה מבאר לי את מילת הקישור בפסוק שציינתי "תמים…עם אלוהים" ולא רק תמים.

 

תמימות שנייה

הגדרה  שנייה של תמימות היא שלמותהתמים הוא השלם, זה אשר יש הרמוניה בתודעתו. הגדיל להגדיר בצורה מעניינת, ד"ר משה מאיר: "…מהי המוטיבציה של בני האדם [גם בעת העתיקה וגם בימינו אנו] לפנות אל כל אותם 'בעלי מקצוע' היודעים או מתיימרים לדעת את העתיד ואת הנסתר?
נראה שאנחנו בני האדם, מתקשים להחזיק את עצמנו במצב של חוסר ידיעה. מכאן כוחנו להסתער על כל חידה ולנסות לפתור אותה… אך מכאן גם חולשתנו, שלא להיות מסוגלים לחיות בחוסר וודאות. המנחש 'מגלה' לנו מה יהיה בעתיד, ובכך מביא מרגוע לנפשנו המתוחה. האיסור לפנות אל המנחשים ואל המכשפים, משמעו להחזיק את מצב חוסר הוודאות. התמים עליו מדברת הפרשה איננו הטיפש, אלא הוא זה היודע להכיר בגבולות יכולת התודעה שלו.
הפילוסוף הנוצרי ניקולאס קוזאנוס טבע מושג שנראה לי מתאים למושג התמימות הזה: 'אי הידיעה המלומדת'. זאת תמימות חכמה המודעת לכך שהגענו אל גבול היכולת שלנו. התמימות הזאת הופכת גם לפרק בתורת המידות. היכולת להחזיק מצב מתוח אל מול הנטייה להתיר אותו בכל מחיר, היא יכולת הגובלת גם ביכולת מוסרית של איפוק, וגם – במידה של אצילות. המידה הזו מסוכנת, שכן היא יכולה להתגלגל גם אל העצלנות להסתער על הלא ידוע ולנסות לפתור אותו. היא יכולה להפוך לטיפשות. האתגר האנושי הוא לאחוז גם בתשוקת הדעת, וגם בתמימות המכירה בגבולות האפשר שלה".

הגדרה מדויקת. גם בפירוש הזה, ולא רק בפרשה עצמה, אני מוצא את עצמי:

התמים הוא השלם – בהחלט מרגיש כזה וחי לפי זה תמיד.
לא להיות מסוגלים לחיות בחוסר וודאות – דווקא גם עם זה אין לי בעיה אבל לאחרונה חטאתי בה. מצב מסוים הביא אותו לחוסר וודאות. מעל שבוע וחצי של אי החלטה לגבי עסקה מסוימת, הביא אותי לחתוך ולקבל החלטה. תוסיפו לזה את התמימות והאמונה המוחלטת בטוב, בטיב וביושרת האדם ותגיעו למסקנה שאולי היה כדאי אחרת. מכל חוויה, לומדים.
התמים…הוא זה היודע להכיר בגבולות יכולת התודעה שלו  – לדעת שאני לא יודע הכל, שלא הכל בשליטתי, שיש דברים גדולים ממני, להכיר את היכולות שלי וגם את הגבולות והחולשות שלי ואז להיעזר באנשים וכך להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם.
איפוק…אצילות – כשאני באירוע או בהופעה ואני בקושי מתנדנד מצד לצד עם יד אחת בכיס, אני בעצם עף על עצמי! לא רואים כלפי חוץ אבל כלפי פנים אני נהנה. הרבה רואים אצלי כלפי חוץ איפוק. "תשתחרר קצת" – אני שומע הרבה. האמת שאני קליל ומשוחרר, יעידו משפחתי וחבריי. אבל אהבתי את החיבור של הפרשנות בין איפוק לאצילות. רבים תופסים את איפוק שלי כסנוביזם. מעתה, אימרו אציל לא סנוב. 

הרב יעקב נגן, בפרשנות נפלאה על הפרשה, מדבר על הפילוסוף היהודי עקיבא ארנסט סימון אשר טבע את הביטוי "תמימות שנייה".
"להבדיל מילדים התמימים באופן טבעי משום שאינם יודעים אחרת, תמימות שנייה היא הכרעה מודעת. היא הכרעתו של האדם הבוגר שלמד, שחווה תסכול, שיודע שהדברים מורכבים. דווקא מתוך הבנת המורכבות בוחר האדם להיות תמים. לבחור לחזור לחיים המורכבים ולראות בהם יופי וערך (כמו להתלהב מכל עונות השנה).
האדם רואה את הבעיות ואת הקשיים, אך מסוגל להכיל אותם. יכולת ההכלה נובעת מן ההבנה שחסרונות ומגבלות הם חלק מובנה בעולם ובחיי האדם. לפיכך, התם אינו מתנשא על הזולת כאשר הוא מזהה בו חסרונות, שכן הוא יודע שהחסרונות הללו קיימים גם אצלו. הוא יכול לקבל את הזולת ולהעריך אותו, משום שהראייה השלמה שלו על המציאות מאפשרת לו לא להיתפס לדברים השליליים אלא לראות את הנקודות הטובות שבתוכם.
עבור התם הראשון, העולם והחיים הם מסתורין, מכיוון שהוא לא מסוגל לרדת לעומקם של דברים. אצל התם השני, לעומת זאת, המסתורין נובע מההפנמה העמוקה של מורכבותה של המציאות. הוא מבין שישנם דברים רבים שהוא לא יוכל לדעת את פשרם ומטרתם".

היי אתה! כן אתה! אני שם לב שאתה עובד עלי. עושה לך טוב? תהנה. זה שאני לא מגיב לך (כמצופה) לא אומר שלא שמתי לב. אם זה בעקיפות בכביש או בסופר. תמימות גם במובן של אינטרסים צרים וסמויים. לעתים אשים לב ולעתים לא. בכל מקרה, משחק בכלים של הצד השני הם דבר שאני בוחר לא לעשות. זה יהיה זר לי. מה כן? ללמוד את השיעור שאלוהים/היקום/הגורל זימן לי.  איפה טעיתי, מה פספסתי ואיפה אני יכול להשתפר?

אז תמימות היא שלמות. אני מעדיף לשמור אמונים ליושרה שלי, לראיית הטוב בכל אדם ודבר ולהישאר נאמן ומחובר לעצמי.

תהיו תמימים. תהיו יו(אב)סף.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על ““דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "שופטים" – *השלמות שבתמימות*

  1. פינגבק: “דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "וזאת הברכה" – *התורה שייכת לכל מי שיחפוץ בה* | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s