"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "כי תשא" – *סבלנות, סבלנות – לא קונים בשום חנות*

הנושא העולה בבירור מן הפרשה הוא סבלנות. למי יותר ולמי פחות… מהי סבלנות? למה צריך אותה? מאיפה לעז@%&$&!#$ קונים אותה? והאם זה מוצר נרכש או מולד?

פרשת השבוע הנה ללא ספק אחת המוכרות ביותר בתנ"ך, אם לא ה-: לוחות הברית ושבירתם וחטא עגל הזהב. הנושא העולה בבירור מן הפרשה הוא סבלנות. הסבלנות שאני מדבר עליה באה לידי ביטוי במזג האדם אורח רוח (או בהיפוכו קוצר רוח), הסבת תשומת הלב למשהו "אחר" ומשיכת זמן. בואו נראה איך הסבלנות באה לידי ביטוי.

רקע לסיפור: 39 יום לאחר מעמד מתן תורה ממתינים בני-ישראל לשובו של משה רבינו והוא מתמהמה… בני ישראל, קצרי סבלנות, ויוצרים את עגל הזהב (תכלס יום אחד לפני שהיה אמור לחזור אבל הם לא ידעו את זה).

אלוהים ומשה: מזג אישי

כשמשה על ההר, בפעם המי יודע כמה, אלוהים מפנה את תשומת ליבו על המתרחש שם למטה. מבחינת אלוהים זה חטא בל יכופר ומבחינתו למחות את כל העם. אלוהים מתגלה, לא בפעם הראשונה כאל-קנא, נמהר, חם מזג. הוא זקוק לדמות מתווכת שתרגיע אותו, תאזן אותו. משה, בלי לראות בעצמו מה שקורה שם, מסנגר על בני ישראל ומרגיע את אלוהים. דרך הפעולה שלו היא לטווח ארוך. אכן זהו עם קשיי עורף, כדברי אלוהים, אבל הדרך ללמדם את החוקים ואת התורה – עוד ארוכה. קודם להירגע ונראה מה ניתן לעשות (ט: וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֑ה רָאִ֨יתִי֙ אֶת-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם-קְשֵׁה-עֹ֖רֶף הֽוּא:).
אז משה מבקש מאלוהים לבטל את הגזירה. שמות פרק לב: יב: לָ֩מָּה֩ יֹֽאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַֽהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵֽחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל-הָֽרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ: כלומר, בשביל זה הוצאת את בני ישראל ממצרים? כדי להרוג אותם במדבר? בנוסף, הוא מזכיר את הבטחתו של אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב לרשת א ארץ כנען. אלוהים חוזר בו.


יהושע: הסבת תשומת הלב של משה או "היי, הנה ציפור!!" 

{יז} וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת-ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּֽחֲנֶֽה:
{יח} וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָֽנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ:

בדרכו למטה, משה פוגש את יהושע. יהושע מנסה להרוויח זמן, להרגיע את משה ממה שהוא עומד לראות. את האמת, לסבן אותו – אלה קולות מלחמה. משה לא משתכנע.

טטטטטדדדדדםםםם

שמות פרק לב:
יט: וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל-הַֽמַּֽחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת-הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר-אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ (מידו) מִיָּדָיו֙ אֶת-הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר:

כשמשה יורד מן ההר ורואה את עגל הזהב, קורה המאורע הכי דרמטי, מוכר ומשמעותי בתולדות העם שלנו: בום! (תרתי משמע) טראח מה קרה?
שבירת לוחות הברית… עולה למשה הדם לראש והוא באמת נחרד ממה שרואות עיניו הוא מחליט להשליך לאדמה את  שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָֽעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים: (לא; יח).


אהרון: משיכת זמן

{א} וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי-בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן-הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל-אַֽהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם | עֲשֵׂה-לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי-זֶ֣ה | מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֨נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה-הָ֥יָה לֽוֹ:
{ב} וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַֽהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹֽתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי:
{ג} וַיִּֽתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל-הָעָ֔ם אֶת-נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל-אַֽהֲרֹֽן:
{ד} וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּֽעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
{ה} וַיַּ֣רְא אַֽהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַֽיהוָֹ֖ה מָחָֽר:


{ו} וַיַּשְׁכִּ֨ימוּ֙ מִֽמָּ֣חֳרָ֔ת וַיַּֽעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק: (פ)

אחרי שפגש את יהושע וניפנף אותו, משה פונה לאהרון ותובע ממנו הסברים. האחרון טוען בפניו כי בני ישראל ביקשו לעשות לעצמם אלוהים "כי אתה נעלמת". המדרש מספר כי אהרון ניסה למשוך את הזמן ("חַ֥ג לַֽיהוָֹ֖ה מָחָֽר"). בנוסף, הוא החליט לבצע את מבוקשם אבל דייק את מטרת העגל: כתחליף למשה ולא כתחליף לאלוהים.

בקצרה מה שקורה עד סוף הפרשה: 3000 האנשים שהשתתפו בחטא העגל מוצאים להורג ע"י שבט לוי שלא השתתף בחגיגה; משה שורף וטוחן את עגל הזהב. משה שוב עולה, בפעם השלישית, אל ההר כדי להתחנן בפניו שימחול לעמו.
"אם לא תרצה למחול להם" הוא מודיע לאלוהים, "מחוק את שמי מספרך" (ל"ב,ל"ב). אלוהים נעתר ופוקד על משה לכתוב שוב את לוחות הברית. הפעם משה הוא זה שכותב ולא "אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים". שוב, ארבעים יום וארבעים לילה. כשהוא יורד ובידו הלוחות, פניו של משה קורנות בשל המפגש עם אלוהים (משה ביקש לראות את אלוהים שנעתר חלקית ומראה לו רק את אחוריו). הוא שלו, רגוע, מבחינתו ראה את אלוהים. כנראה שאין יותר עצמתי מזה.

סבלנות – 4 סימני שאלה 

אם הייתם סבלניים וקראתם את כל מה שנכתב קודם לכן, אנחנו מגיעים כעת לחלק המעניין ביותר – מהי סבלנות? למה צריך אותה? מאיפה לעז@%&$*&!#*$ קונים אותה? והאם זה מוצר נרכש או מולד?

?  מהי סבלנות – סבלנות היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים. הניגוד של סבלנות הוא קוצר רוח / מתוך וויקיפדיה

?? למה צריך אותה – נתחיל הפוך: ההיפך מסבלנות הוא… ובכן חוסר סבלנות, קוצר רוח, כעס, עצבים, דם חם. כל אלו – מקורם בפחד. פחד מאיבוד שליטה (נשמע סותר כי זה בדיוק מה שקורה בפועל) הכוונה לאיבוד שליטה על המצב, ממה שציפיתי שיקרה, שיבוצע. הדרך להגיע לסבלנות היא על ידי התבוננות. סבלנות מאפשרת לאדם לחשוב, לעשות הערכה מחדש, לשקול את ההשלכות למעשה שתיכף יבצע. סבלנות גם תורמת לגידול ילדים מתוך הנאה ולא סבל. פעולה על אוטומט מחסלת את החדווה ואת החיות של העשייה. כעס מוביל לרגשות שליליים אצלנו ואצל הילדים שלנו. לא טוב לחיות ולגדול ככה באווירה מתוחה בה כל החמצן מתנקז בכעסים. קוצר רוח עם ילדים יכול לגרום לך לומר משהו לילד שאולי תשכח אותו עוד כמה דקות כשתרגע אבל הוא לא ישכח. זה ייצרב לו בלב. סבלנות נותנת פרופורציות.

??? איפה קונים אותה – לאחרונה נתקלתי בשרשור מעניין מאוד בו כותב הפוסט שאל "סליחה, איפה קונים סבלנות?" . התשובות שהתקבלו היו שסבלנות מקבלים מ: אלוהים, מהתור בסופר, זה מולד,, ע"י אימון ועבודה עצמית, "החיים עצמם", מישהי רשמה כי "סבלנות נמצאת בתוכנו אם (רק) נואיל בטובינו להשתמש בה". 2 תשובות  מיוחדות שאהבתי היו: "ליד המדף של החמלה.. מעל לאגו ומתחת ללחץ.. מצד שמאל.. איפה שנמצא הלב", "הסבלנות באה מתוך השקט הנפשי של האני. היא באה מתוך מצב של איזון והרצון לאהוב ולתת ולהכיל".

נרכש או מולד ???? – כאדם סבלני ומאמין בנפש האדם, אני חושב שסבלנות בהחלט ניתנת ללמידה. סבלנות היא שריר שצריך ללמוד לפתח, לחזק ולאמן. נכון, יש כאלו שבמזג שלהם הם רגועים ושלווים מטבעם, בקיצור מולד.
"אז מה התשובה? כתבת שזה שריר בלה בלה בלה מולד. אז זה נרכש או מולד?" אתם וודאי שואלים. התשובה היא: "כן".
ובנימה אישית: סבלנות היא אחת מתכונות ההיכר שלי. יש לי ממנה בכמויות מסחריות. לא, זו לו אדישות זה אורך רוח. אני טוען שהסבלנות שלי מגיעה מארבעת החודשים ששהיתי באינקובטור: 4 חודשים של חמצן פרש ישירות למוח. אני כנראה עדיין תחת השפעה.

וברצינות, כשמחליטים לשנות את ההסתכלות שלנו על המציאות, המציאות "משתנה" בדיוק כמו שאנחנו רוצים. תרגעו, תנשמו, תעצרו רגע, תתבוננו בעצמכם קודם כל ואחרי זה בסיטואציה, נסו לנתח אותה אחרת. יש לזה לא מעט שיטות וכלים מודל א.פ.ר.ת או פשוט לאמץ הנחת יסוד מאוד חשובה, מעולם ה-NLP: "האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מתמקדת" . תודו לי אחרי זה.

מי שלא מאמין בצרות – הצרות מאבדות בו עניין / גבי ניצן

מתוך הספר "באדולינה" )

מחשבה אחת על “"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "כי תשא" – *סבלנות, סבלנות – לא קונים בשום חנות*

  1. פינגבק: “דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "וזאת הברכה" – *התורה שייכת לכל מי שיחפוץ בה* | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s