"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "תרומה" – *לתרום ולהתנדב*

פרשת השבוע מציפה את הצורך בהתנדבות כתנאי הכרחי להצלחתו באמת של פרויקט, בשונה מחיוב מתוקף חוק או תקנה. מדוע זה כל כך חשוב? מה זה נותן למי שמעניק? ובעיקר מה זה מאפשר בסופו של דבר לשני הצדדים?

פרשת השבוע כולה עוסקת בהוראות בניית המשכן אבל בניגוד לפרשה הקודמת – "משפטים" אשר התמקדה בצווים, מותר ואסור – פרשה זו מעמידה במרכזה את רוח ההתנדבות ומתן התרומה. אבל רגע? מאיפה היה להם את כל הזהב לתרום? כאמור, בני ישראל יצאו ממצרים עם רכוש גדול והשאילו (כך בלשון המקור) מהמצרים. בנוסף, אחרי חציית יום סוף, נאספו כלים וזהב מפרשי פרעה.

שמות, פרק כ"ה:
ב: דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ-לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל-אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת-תְּרֽוּמָתִֽי:
ג: וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
ד: וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
ה:וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
ו: שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
ז:אַבְנֵי-שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן:
ח: וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם

תרומה נותנים או לוקחים?

לכאורה, צריך היה להיכתב "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה". מדוע רשום "וְיִקְחוּ"? ולמה רשום  וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם? למה לא בתוכו?
במובן הדתי, אלוהים הוא הנותן לאדם את השפע רק כדי שייקח מעצמו ויתרום בחזרה למטרה נעלה. כלומר, בני ישראל נתבקשו לקחת מתוך העושר שאלוהים הפקיד בידיהם, ומתוך שפע זה לתת לאלוהים בחזרה- כי הנותן הוא בעצם המקבל – הוא זה הלוקח בפועל.
פרשת השבוע מזכירה לנו שאי אפשר לקיים חברה רק על מערכת של חוקים מחייבים. במוקדם או במאוחר, אנשים ירגישו לא שייכים, לא מחוברים, לא חלק מהפרויקט. אלו יכולים במהירות לגלוש לכיוון של התמרמרות, מרד, אדישות או פשוט עזיבה. על מנת להרגיש חלק מפרויקט, במקרה הזה פרויקט רוחני חשוב של בניית המשכן, אנשים זקוקים להרגיש שייכים. כאן נכנס הצורך בהתנדבות. לכן התורה לא מסתפקת בתרומה כספית להקמת המשכן אף על פי שהיו יכולים לנדב כסף ובכסף לקנות את החומרים אלא ממש כל משפחה התבקשה לתרום כראות עיניה בדים, תכשיטים ועוד.

למה אנשים מתנדבים?

כשקראתי את הפסוקים האלה עוד ועוד, המושג שעלה לי לראש וחזר על עצמו היה "לקיחת אחריות". כאשר אדם מחליט לתת תרומה הוא מחליט לקחת אחריות: בין אם זו אחריות חברתית או בין אישית. האדם מתבונן במציאות, מנתח אותה ובכלים העומדים לרשותו הוא מחליט לפעול. התנדבות יוצאת מנקודת הנחה שהאדם יוצא מעצמו ונותן לאחר. אני לוקח אחריות על חיי וגם על אלו של אחרים, בהתאם למשאבים שיש לי. תכף, זה יתחבר לפסוק האחרון.

אז למה באמת? אין כמו חכמת ההמון. שאלתי חברים ואת גוגל מדוע לדעתם אנשים מתנדבים והתשובות היו :

  1. כי זה מאריך חיים: מחקרים מעלים כי התנדבות של פעם בשבוע בארגון אחד מתבטאת בטווח הארוך בהשפעה חיובית על איכות החיים.
  2. כדי לעזור לזולת: פשוט לתת כדי לתת ולעזור. אלטרואיזם אם תרצו. לעזור לאדם עיוור, נכה. לתמוך, לדבר ולהקשיב לזקנים בבית אבות. סיוע בגן ילדים – כל אלו דורשים מאיתנו קצת מאמץ אבל יכולים להוות עולם ומלואו עבור המקבל.
  3. כי זה מכניס תוכן לחיים: את המילה "נתן" אפשר לקרוא משני הכיוונים, כלומר ההתנדבות והנתינה לזולת פועלות בשני הכיוונים. מצד אחד אתם עוזרים למי שגורלו לא שפר עליו, ומצד שני עצם הנתינה תורמת לכם, מעשירה את זמנכם, ממלאת את החיים בתוכן חיובי, מחזקת את תחושת הערך העצמי, את העצמאות ואת המשמעות.
  4. כי אגו:  חלק מהמתנדבים מונעים על ידי צרכים שונים כמו הצורך בקבלה והערכה, רצון להתמודד עם חרדה ועוד.
  5. כדי להכיר ולפתח קשרים חברתיים: מעצם האינטראקציה החברתית בפעילות ההתנדבותית, אני נחשף לאנשים חדשים.
  6. כי צמיחה אישית: ע"פ מחקרים, צמיחה אישית והתפתחות רוחנית הם מניעים חשובים להתנדבות. ההתנדבות נותנת תחושה של התעלות. אני אוסיף כאן כי הצמיחה האישית יכולה לבוא בעיקר מעצם העשייה. לא רק לקטר על "המצב" אלא גם לפעול ממש ולשנות את המציאות בה אני חיי.

 וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם

אחרי שנחשפנו למניעים להתנדבות ואחרי שראינו איך הנתינה לאחר היא גם נתינה לעצמך ונותנת לך הרגשת שייכות – אז קל יותר להבין מדוע הסופר המקראי כתב  וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם. אחרי שהאדם יצא מגבולות העצמי שלו ולאחר שהוא נתן מעצמו, משלו למען האחר ונוצרו שיתופי פעולה ויחסי גומלין הדדיים ומפרים בין אנשים למען פרויקט ומטרה משותפת (בניין המשכן לעניינו) – אז אלוהים יכול לשכון בתוך המקדש. כי יש משמעותו להוויה שלו במשכן. אז הפרויקט והתהליך משמעותיים, הדדיים, רצוניים – שלמים.

וכשזה קורה…. אלוהים בעצם "שוכן בתוכם". ההענקה, הנתינה, השייכות, המשמעות  – אם תרצו האלוהות – כבר שם. כבר "שוכנת בתוכם…".

*********************

אין כמו פורים שמתקרב כדי להמחיש את  ולהחליט על – נתינה לאחר וקבלת משמעות פנימית (משלוח מנות ומתנות לאביונים).

חג פורים שמח!!!!

מתוך דף פייסבוק: פרשת השבוע סודות החיים

מתוך דף פייסבוק: פרשת השבוע סודות החיים

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s