"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "בא" – *על כל אדם לקחת אחריות מלאה על מעשיו ולדעת להודות בטעויותיו*

מה הייתה המטרה המקורית לביטוי "שלח את עמי"? כמה בחירה חופשית הייתה לפרעה אם אלוהים הודיע מראש שיכביד את ליבו? ומדוע כל כך קשה לאדם להודות בטעויותיו ולקחת אחריות מלאה על מעשיו ולומר "טעיתי"?

בפרשת השבוע, מתרחשות 3 המכות האחרונות: ארבה, חושך ומכת בחורות. פרעה נשבר ובני ישראל יוצאים ממצרים.
בפרשה זו אני רוצה לשים זרקור על המטרה המקורית לביטוי "שלח את עמי" של משה לפרעה (תכוננו לסקופ לא קטן), האם התנגדותו העיקשת של פרעה לא לשחרר את בני ישראל נבעה מבחירה חופשית למרות ועל אף ואולי בגלל שאלוהים הכביד את ליבו. לבסוף, ארצה לגעת במהות של סיפור יציאת מצרים – (אי) לקיחת אחריות אישית.

סקופ!

לא אשאיר אתכם במתח ואגש ישר לעניין. הידעתם כי הבקשה המקורית של שליחות משה ואהרון אל פרעה בקריאה "שלח את עמי" לא הייתה לשחרר את בני ישראל לצמיתות אלא רק לעבוד את אלוהים במדבר עם כוונה אמתית וכנה… לחזור?!?!? מה?!?!? WTF?!?!? יאפ, גם הלסת שלי נשמטה. הבא נבדוק את זה בפרשה הקודמת:

  שמות, פרק ה':
א: וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן וַיֹּֽאמְר֖וּ אֶל-פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה-אָמַ֤ר יְהוָֹה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת-עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר:
ג: וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵֽלְכָה נָּ֡א דֶּ֩רֶךְ֩ שְׁל֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָֹ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן-יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב:

שמות, פרק ח'
:
כא: וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם–בָּאָרֶץ.

כב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ:  הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם–וְלֹא יִסְקְלֻנוּ.
כג: דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.
כד: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר–רַק הַרְחֵק לֹא-תַרְחִיקוּ, לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ, בַּעֲדִי.

הנה עוד דוגמה: בפרשה זו מתקיימות כאמור המכות ארבה, חושך ומכת בכורות. לפני מכת הארבה, עבדי פרעה מנסים לשכנע אותו שיקשיב הפעם למשה, שמא מצרים תלך לאבדון: ז: וַיֹּֽאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד-מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֨נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת-הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת-יְהוָֹ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָֽבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם:

גם לפני מכת חושך, הריטואל חוזר על עצמו. הפעם, פרעה מבטיח לשחרר את בני-ישראל בתנאי אחד: עליהם להשאיר את הצאן והבקר במצרים כערבון, שיבטיח שאכן יחזרו למצרים לאחר שיחוגו לאלוקיהם במדבר. אנחנו רואים כי לאורך שתי הפרשות האחרונות, מתנהל סוג של מו"מ על האם לשחרר ואם כן, מי ו/או מה נשאר במצרים.  משה דוחה את הצעת הפשרה ופרעה ממש מאיים על משה:

שמות, פרק י':
כד: וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת-יְהֹוָ֔ה רַ֛ק צֹֽאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם-טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם:
כח: וַיֹּֽאמֶר-ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵֽעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אַל-תֹּ֨סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹֽתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת:

כט: וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹֽא-אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ: 

פייר הופתעתי…


לב של אבן?

שמות, פרק י':
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל-פַּרְעֹ֑ה כִּֽי-אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת-לִבּוֹ֙ וְאֶת-לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹֽתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ:

גם בפרשה הקודמת וגם בפרשה זו, חוזרת הפעולה של הכבדת לב פרעה ועקשנותו לא לשחרר את בני ישראל. מצד שני, נכתב יותר מפעם אחת שאלוהים הכביד את ליבו. אז רגע, מה הולך פה? מודה שלא הרגשתי בנוח. מה הכל היה לשם משחק והאדרה עצמית?
איך ניתן להעניש את פרעה ואת מצרים במכות אם נשללה מפרעה חופש הבחירה? מה משמעות המכות אם כל התסריט ידוע מראש? פרשנויות רבות לשאלה זו והסברה הרווחת היא שהכבדת לב פרעה נעשתה כדי להאדיר את שם האלוהים, כדי לנקום בפרעה על עבדות בני ישראל וגם כדי ללמד באמצעותו לקח לאחרים (למען יראו וייראו). אלוהים מתגלה כאן כשחקן לא פייר ועם אגו לא פחות קטן מזה של פרעה, על פניו. אבל אם נקרא את שתי הפרשות האלה בצורה מעמיקה יותר, נמצא את קיומה של בחירה חופשית. שלילת בחירה חופשית מאדם בתנ"ך משמעותה עונש, הניתן כשחטאיו של האדם כל כך רבים – שהוא מקבל את העונש הגדול מכולם: מניעת יכולתו לחזור בתשובה ולכפר על עוונותיו באמצעות שלילת חופש הבחירה שלו. במקרה זה, הדבר נעשה רק לאחר שפרעה עצמו עמד בתקיפותו, התעקשותו וסירובו לשחרר את בני ישראל. ההזדמנות לשנות את עמדותיו הנוקשות ניתנה לו, בין מכה למכה (וראינו שבכל פעם הוא אומר הנה אני משחרר אתכם אבל מתחרט), ופרעה, מרצונו החופשי, סירב לשחרר את בני ישראל כל פעם מחדש. ניתן להבחין מתי מתרחש השינוי:

שמות, פרק ט':
ז: וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא-מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד-אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת-הָעָֽם:

רק לאחר מכת הברד (מכה 7) שבהן פרעה עמד בעיקשותו והכביד את לבו מבחירה, רק אז נשללה ממנו היכולת להגיב אחרת ואז אלוהים מתערב:

שמות, פרק י':
כ: וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָֹ֖ה אֶת-לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

"אין זה לא יאומן, הבן אדם אטום ולא מקשיב בכלל!". מכירים את המשפט הזה? שמעתם אותו? אמרתם אותו לאחרונה? לפעמים התנהלותו של אדם מביאה אותו למצב שבו אין לו עוד אפשרות לשנות את דרכו, כי לבו ורוחו אטומים. במשך השנים, האדם סיגל לעצמו אמונות, מסוגלויות, דרכי חשיבה ודרכי פעולה שהפכו אותו למי ומה שהוא היום. זה הטבע והמזג שלו.
כמה פעמים שמעתם שבן אדם לא משתנה בגיל 50/60…? אכן, הניסיון לשנות את אמונותיו של אדם היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הדבר תלוי, דבר ראשון ברצון שלו וכך ודבר שני במידת השיח שהוא מקיים עם עצמו. התבוננות פנימית, תמידית ויומיומית עם עצמי, עם המעשים שלי, לפניהם ובעיקר אחריהם, יוצקת להתנהלות שלי ממד נכון של פרספקטיבה, פרופורציה ומידתיות.
דרכי פעולה וצורות חשיבה המקובעים במשך זמן רב, ללא התבוננות בהם, עלולים לגרום להיאטמות. אם לא אבצע התבוננות, תמיד אחשוב שדרך הפעולה שלי היא הדרך הנכונה והבלעדית ולא אוכל לראות באף מעשה או פעולה שלי – טעות, כישלון או פגיעה באחר. היכולת להבין את זה כרוכה במחיר אישי עצום – פגיעה בכנף האגו. ללא שיח פנימי, אמתי וכן מסוג זה, אתקשה למצוא בתוכי את הרצון, את הצורך ואת היכולת להשתנות.


"סליחה, אני לוקח אחריות. טעיתי" / אמר אף פעם אף פוליטיקאי

אז אחרי שהבנו כי אומנם אלוהים הכביד את לבו של פרעה אבל רק לאחר שניתנו לו 7 הזדמנויות שונות לרדת מעץ האגו שלו, אני רוצה להגיע לנקודה המרכזית – יכולתו/ אי יכולתו של אדם לקחת אחריות על מעשיו, להודות ולומר: "טעיתי". אלוהים מכה במצרים מכות קשות, מן הבהמה, האדם, הכלכלה, תשתיות -הכל נהרס כליל. ככל שמתגברות המכות, פונים לפרעה ומתחננים שישלח את בני ישראל ממצרים. מבחינתו, מדובר במלחמה אישית, מלחמת אגו, פרעה נגד אלוהים. במדרש מסופר שלפני מכת בכורות, פנו הבכורות לפרעה והתחננו שייעתר וישחרר את בני ישראל אבל הוא עמד בסירובו. אבל האגו של פרעה גבר על פרעה האדם ומבחינתו שמדינתו וגם הוא ייהרסו כליל ומלבד שלא ייאלץ להודות בכישלון ובהפסד שלו. מסופר שפרעה, שבעצמו היה בכור, התחנן בפני משה ומבקש ממנו להתפלל עליו. אל דאגה, אלוהים לא הרג את פרעה במכת בכורות על מנת שייראה במו עיניו את מה שגרם לו ולארצו. כמה פשוט היה להודות, מבעוד מועד, ולומר: "סליחה. אני לוקח אחריות. טעיתי". 

אם תעיינו בפירושים הרבים של פרשה זו, כתוב כי כאשר אדם מודע לכך שיש אלוהים, השגחה עליונה, כוח גדול וחזק ממנו בעולם – זו ערובה לכך שאדם מסוג זה לעולם לא יוכל להמיט אסון על עצמו ועל עמו מאחר והוא מודע לערכו הפחות לעומת אלוהים, שחייו בני חלוף ורק אלוהים הוא נצחי. הכרה זו גורמת לו לרסן את עצמו. פרעה ראה את עצמו כאל לכל דבר. מבחינתו הוא היה על אנושי ולכן לא חשב אפילו על האופציה לקחת אחריות על מעשיו, להיות אנושי ולהודות בטעותיו.
אני לא מבקש מכם להאמין באלוהים בואו נוציא את הגורם הדתי מהפסקה הקודמת. מה שמתקבל היא ההבנה שכאשר אנחנו מבינים שאנחנו בני אדם שטועים לפעמים, שלכל מעשה שלנו כוונה חיובית, שאנחנו אנושיים ומודעים למגבלות ולחולשות שלנו – נוכל לשלוט באגו ביתר קלות ולגבור עליו. מעשה, כל מעשה, הוא עובדה קיימת – האדם הוא-הוא, הגורם המשפיע על פרשנות והשלכות המעשה. לטוב או לרע.

לטעות זה אנושי; לסלוח – אלוהי; לנטור – שטני / אלכסנדר פופ

3 מחשבות על “"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "בא" – *על כל אדם לקחת אחריות מלאה על מעשיו ולדעת להודות בטעויותיו*

  1. כתוב נהדר.
    האחריות האישית שהופכת לאחריות לאומית. פרעה שאיבד את דרכו כשרדף אחרי האגו ובעצם איבד את עם ישראל.

    אני רואה כאן גם הקבלות למוסר עבודה של מנהלים והתנהלות ארגונית בכלל.

    פירוש מרתק.
    תודה

  2. פינגבק: “דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "וזאת הברכה" – *התורה שייכת לכל מי שיחפוץ בה* | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s