מדהים מה ילדים יכולים ללמוד לבד – וכדאי לנו ההורים, ללמוד איך עושים את זה

הבן שלי לומד כמעט הכל לבד. הרגשתי הורה מזניח עד שהבנתי שזה המפתח להצלחה בחיים. גם לנו.  שיעור בנחישות ולמידה עצמית.

איתי ילד שלומד לבד. שעון, אותיות, מספרים, לקשור שרוכים – הוא למד לבד. אפילו את התענוג ללמד אותו אופניים (!) – הוא לא נתן לי. איתי ילד נחוש. איתי ילד קפדן. איתי ילד שקדן. איתי ילד ממוקד מטרה. איתי ילד שלוקח משימה והולך איתה עד הסוף. איתי ילד סקרן ששואל המון שאלות, כי הוא רוצה לדעת. הוא לוקח משימות ברצינות. באותה מידה של נחישות, אם לא בא לו על משימה מסוימת, הוא לא ייקח בה חלק. גם אלוהים לא יעזור. אבל אם כן, הוא ייתן את כל כולו – עד שיצליח.

אוטודידקט
נחישות – אופניים:  כך היה גם עם לימוד רכיבה על אופניים. מצד אחד, להסתכל על הפחד בלבן של העיניים ולהמשיך לדווש ויהי מה. מצד שני, לקבל את האתגר באהבה, בנחישות מעוררת הערצה וכהזדמנות ללמידה משמעותית. גם אם זה כרוך במאמץ קשה, גם אם נופלים. פשוט קמים וממשיכים קדימה. אגב, נחישות זו גרמה לאחיו הגדול להפסיק לפחד ולגרום לו לרכב באמת. עד אז, נועם התחמק. אני מניח כי ההרגשה ש"אחי הקטן יודע לרכב ואני לא" גרמה לא להפסיק לספר לעצמו סיפורים ופשוט להתמודד. שניהם למדו לרכב, באותו יום. תוך שעה אחת.

אני יכול לבד – שעון: ערב אחד אני רואה את איתי באיזור המטבח ובוהה בקיר. לא הבנתי מה קורה לו עד שהבנתי שהוא מסתכל על השעון. "השעה 20:00, אני הולך לישון" והלך. ביום אחר: "אבא השעה 18:00". בלי עזרה, באופן עצמאי, הילד עומד מול שעון. כמו שהמחוגים עושים תיק-תק, אפשר לשמוע את גלגלי השיניים במח שלו עובדים עד שהוא נוקב בשעה המדויקת.

הילד מאהב אותיות: מי אני ומה שמי? החל מגן טרום חובה, כאשר הילדים מתחילים לגלות אותיות ומספרים, גם איתי החל לכתוב את שמו בכל מקום. זה עוד רגיל. חכו שהילד שלכם יהיה מאוהב, הוא יוסיף את השם של אהובתו. 😍😍😍😍 זה מקסים!

ומה איתנו?
איתי רואה אותי קורא וכותב, המון. בוקר אחד, כשאמרתי לו שהיום בצהריים לא אהיה בבית כי זה היום בו אני לומד, הוא שאל אותי: "אבא, למה אתה לא לומד לבד?". עניתי לו שזה כמו בית ספר, יש מורה ויש תלמידים. למה לבד? הוא ענה לי: "זה כמו ספר. אתה לומד מהספר כשאתה קורא, נכון? ("נכון"). אז תקרא מספר אחר ותלמד ואל תלך לקורס". כמה פשוט? ככה פשוט. נותרתי נפעם.

מתי שכחנו והיכן נאבדה לנו חדוות הלמידה העצמית? אולי זה הגיל? מתי למדתם קורס אינטרנטי בנושא מסוים, למשל? מתי ניסיתם לפתור תקלה באופן עצמאי ברשת? אז נכון, חלק גדול מאיתנו קונה מוצרים דרך איביי ואמזון. חלקינו גם כבר לא מגיעים לסופר ומבצעים קניות באינטרנט. אבל יש לי הרגשה שכל מה שכרוך בפתרון תקלות או למידה עצמית – אנחנו עדיין נרתעים ופונים למוקדים טלפוניים או ממש למוסד לימודי כי הרי "ללמוד זה רק פרונטלי" (אשכרה תשובה שקיבלתי).

הפתרון הכל כך פשוט של איתי גרם לי לחשוב שתכלס הטכנולוגיה מאפשרת את זה, אבל לא כולם עושים את זה. אתם ידעתם שלבזק יש עמוד self service לפתרון תקלות באינטרנט ובכלל לכל מיני שירותים (קו טלפון, חשבונות, בעיות גלישה ועוד? הרי אנחנו מקללים את שירותי ה-IVR בכל חברה שנותנת שירות. "הקש 1, הקש 2, הקש * לחזרה לתפריט הראשי…" הקושילירבאק!!! אז למה לא להשתמש באופציה הזו בעצם? תורידו את אפליקציית "בזק שלי" והכל יופיע לכם שם.

ומה עם קורסים מקוונים? אתם יודעים כמה קורסים כאלו יש ורובם בחינם? ככה אני לומד ערבית, אגב. נרשמתי לאתר מגניב ביותר בשם: מדרסה. האתר מחולק לרמות. בכל רמה שיעור בצורה של סרטון. ושם מופיעים גם קבצים של תמליל השיחה, אוצר מילים, סיכום שיעור, תרגיל ופפרון התרגיל. הנה אני יודע ערבית! קיימות לא מעט אפליקציות חינמיות ללימוד ערבית. אני ממליץ על Memrise או על זו.

ולימודי גיטרה? אני מכיר לא מעט אנשים (ואני ביניהם) ששנים "רוצים ללמוד גיטרה". מה הם עושים בעניין בתכלס? לא הרבה…אז את החלום הזה הגשמתי (חלקית) עם נועם. הלכתי איתו לאיזה 12 שיעורי גיטרה. מכל מיני סיבות זה לא המשיך יותר מזה ועדיין רציתי לשכלל את הלמידה. אז נרשמתי ללימודי גיטרה באינטרנט וגם הורדתי אפליקציות רבות בנושא כמו My Guitar או גם האפליקציה הבא (אבל תכלס צריך להתחבר אליה. לא מתאים. תמחקו ותתקינו חדשה)  Learn Guitar Lessons Free .

אז מה אני אגיד לכם, הילדים הם המראה שלנו וגם מודל ללמידה. מהם ניתן לשאוב עוצמה, אנרגיות ויכולות שאבדו איפשהו בדרך. דרך הסתכלות על התנהגותם, ניתן לחזור וללמוד באופן עצמאי, לפתור תקלות לבד, לקרוא ולחסוך זמן וכסף לא מועט.

כי את האמת, למי יש זמן לכל השטויות האלה?! יאללה הולך ללמוד לצלול כמו ברווזים באמבטיה.