כרוניקה של חורף ידוע מראש – 4 גורמים קבועים בכל מחלת חורף

אתה לא מאמין שזה יבוא. אתה ממש מקווה שלא אבל זה בא תמיד אבל תמיד – לא בזמן.

איתי חולה כבר כמה ימים. תחושת חוסר האונים והכאב שאני חווה כשהילדים חולים, גם אם זו רק שפעת קטנה ומעצבנת – נקראת הורות. להיות הורה זה כשהילד שלך חולה, גם אתה חולה. כשכואב לו, גם לך כואב.

חום

תמיד יגיע הרגע בו הילד שלך יקום אדום ובוער. תמיד באמצע הלילה. ואתה מתכווץ…
"אתה חם, רותח. אני מחבק אותך ואני נשרף. אתה הופך להיות אדום כמו עגבניית שרי, שאתה כל כך אוהב. החיוניות שלך מתאדה, ככל שהמעלות עולות. השובבות שלך, המזג הייחודי והאנרגיות דועכים. לעומת זאת , אתה הופך להיות סמרטוט, סחוט (אבל יבש!) ללא כוחות. אני מחזיק אותך בידיים ואתה שבר כלי, מעולף, רועד. אני מחבק אותך, שלא יהיה לך קר. מקווה שזה עוזר לך, פרח שלי".
נקודת האור בקשר לחום הוא שנועם ואיתי מאוד מצחיקים כשעולה להם החום. מפטפטים ללא הרף, ההומור שלהם פורץ החוצה. אם זה היה אתי ומוסרי הייתי מסריט את הרגעים האלה.

תרופות

ביקור אצל רופא מסתיים תמיד בסייל מטורף בבית המרקחת. לא משנה באיזו תרופה מדובר – הילד לא ישתף פעולה. נקודה. מצד שני, אתה יודע שהוא חייב לקחת אותם. אתה מנסה בטוב ולא הולך. מנסה ברע – גם לא. ואז אתה נרגע ומנסה להרגיע אותו. מושיב אותו על הברכיים שלך, מחבק אותו. מנסה להסביר לו כמה זה חשוב וזה לטובתו. כשהוא משתכנע זה נפלא,  אתה גאה בעצמך. כשלא, ואז…לא. יאללה, עוד אדוויל, עוד סירופ, עוד משחה לאף, שפריץ של מלח לאף, טיפות אוזניים, טיפות עיניים….אין לזה סוף.

שיעול

"כל שיעול שלך מקפיץ את הגוף הקטן שלך, מרעיד את כל המיטה. ואמא ואני שומעים את זה מהחדר הסמוך ומתפתלים. מתפתלים כמו בהישמע ברק ורעם ממש כמו שהיינו קטנים. לך תחזור לישון אחרי זה… המצפון לא נותן לך מנוח, בוא לישון איתנו.. שנהיה קרובים אליך, שנרגיש אותך. אבאמא כאן גור קטן/גדול. אני רוצה לבלוע כל שיעול שלך, לאכול ולבלוע את כל החיידקים שלך. תעביר אלי את הכל. בשביל זה אני פה (טוב, מה? רק לאמא לא נשאר?!)".
כשהילד שלך חולה, את מכין לו הרבה תה ושותה לו איזה חצי. בעונת החורף אנחנו מצטיידים בהמון סוגים של תה, למבוגרים וגם לילדים. מזל שהכינותי מראש. קניתי בשבוע שעבר תה מגניב של ויסוצקידס לילדים (ויסוצקי קידס כאילו). כדי שישתו את כל הכוס ולא רק שלוק – מצורפים לתה דפי צביעה ומדבקות של דמויות של דיסני מפרוזן ומכוניות. ככה הוא גם שותה וגם מצייר וגם מקבל חצי שעה של פעילות שקטה עם עצמו! Win Win. למבוגרים – מתכון סנגריה לפנים בסוף הפוסט.

20161204_171050


אבא תרים אותי
וכן, צריך ללכת לרופא, בעיקר בשביל לקבל אישור מחלה כי אתה יודע שזה יהיה "ויראלי" בסוף. הוא בקושי יכול ללכת. "אבא תרים אותי" כשיורדים מהבניין. "אבא תרים אותי" לאוטו. "אבא תקשור אותי", "אבא תרים אותי" (שוב) כשיוצאים מהאוטו. ובהמתנה לרופא (האמת זה כיף) ושוב ושוב. אז מה אגיד לכם, כן זו עונת החורף. מדהים כמה קר בחוץ ולאנשים יש חום. לא מבין. היומיים/שלושה/שבוע האלה שאתה בבית ומסתובב סביבם ורק דואג להם – מכאיבים לך בבטן, בנשמה. אני לא מפסיק ללטף להם את הפנים, את השיער; לחייך אליהם, לעוות את הפרצוף מכאב, מדאגה, לחבק אותם אבל הכי כיף זה לישון איתם!

שוב חורף. שוב מחלות. מחזור החיים.

וכמובן השלוליות!!!!!


סנגריה!

מה?
– בקבוק יין אדום, מאיזה סוג שיש (עובד נפלא גם עם תערובת של סוגים שונים של יינות אדומים)
– 2 קלמנטינות
– 2 תפוחים (אדומים או ירוקים)
– 2 מקלות קינמון (אופציונלי, אבל מוסיף המון)
– 2 כפיות קינמון טחון
– 2 כפיות סוכר חום

כמה? 4 גביעים

איך?
– קולפים את הקלמנטינות ומפרקים לפלחים
– שוטפים את התפוחים, מרוקנים להם את הליבה וחותכים (אין צורך לקלוף)
– שופכים את היין לסיר בינוני ושמים על אש בינונית
– מוסיפים את הפירות, את הקינמון ואת הסוכר
– מערבבים ומחכים 15-20 דקות עד שהיין חם ומבעבע
– מסירים מהאש ומוזגים

מתוך: http://www.eatlearn.co.il/portfolio/סנגריה-פירותית-חמה/

380x225r
חורף רולז 🤘🏻




מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “כרוניקה של חורף ידוע מראש – 4 גורמים קבועים בכל מחלת חורף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s