"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "ויצא" – *קנאה*

קנאה יכולה להעביר אדם על דעתו אבל גם יכולה לאפשר לו לצמוח ולהתפתח. הבחירה בידינו.

פרשת השבוע מלאה באחד הרגשות הבסיסיים של האדם (שכבר הובילה לרצח הראשון) – קנאה. קנאה הכל בכל: לבן ביעקב (על רכושו הרב והצלחתו הרבה. לכן רצה שיישאר אצלו עוד ועוד), לאה ברחל (על אהבתו של יעקב את רחל) ורחל בלאה (על כך שהיא יולדת הרבה בנים והיא עקרה). ויעקב? בפרשה זו אין עדות לכך אבל כפי שראינו בפרשה הקודמת (הקנאה בבכורה של עשיו (קנייתה בנזיד עדשים והחלפת הבכורה במרמה) הוא לא חף ממנה.

תקציר הפרשה: יעקב יוצא מבאר שבע ועוצר ללינה לילה. שם  הוא חולם חלום על סולם העולה מן הארץ עד השמיים ומלאכים עולים ויורדים בו. אלוהים מתגלה ליעקב ומבטיח לו שישמור עליו וירבה לו בנים. יעקב מתעורר, מכריז על המקום כ"בית אל".
יעקב מגיע לבאר שליד חרן, שם הוא פוגש את רחל, נושק לה ובוכה. רחל מודיעה לאביה, לבן הארמי, על בואו של יעקב. יעקב מציע לעבוד בשביל לבן שבע שנים בתמורה לכך שיישא את רחל לאישה. בתום שבע השנים נערך טקס חתונה, אולם לבן מרמה את יעקב ומשיא לו את לאה במקום את רחל. לאחר שבוע, יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לעבוד שבע שנים נוספות עבורה. בהמשך, בעוד רחל נשארת עקרה, לאה יולדת ארבעה בנים בזה אחר זה: ראובן, שמעון, לוי ויהודה.  רחל מחליטה לתת את בלהה שפחתה ליעקב, וזו אכן יולדת שני בנים, דן ונפתלי. אחר כך נותנת גם לאה את שפחתה זילפה ליעקב, ואף היא יולדת שני בנים, גד ושאר. לאחר סכסוך נוסף בין רחל ללאה בעניין פרשת הדודאים יולדת לאה עוד שני בנים ובת,יששכר, זבולון ודינה. בסופו של דבר יולדת גם רחל בן, יוסף, ובשלב מאוחר יותר גם את בנימין.

קנאה

"קנאה היא רגש המתעורר אצל אנשים בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה"/מתוך ויקיפדיה.

בפרשה שלנו, הרצון לזכות באהבתו של יעקב אליהן, מוציא את שתי האחיות מאיפוס. יעקב עובד 7 שנים כדי לזכות ברחל. אלו חלפו כערף עין. כט,כ "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ". אחרי שלבן מחליף את רחל בלאה, יעקב עובד 7 שנים נוספות, כי הוא אוהב אותה יותר ואותה הוא רוצה. כט,ל "…וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה; וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ, עוֹד שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת". 

אהבה עזה זו של יעקב לרחל, מספיקה ללאה כדי לעורר בה את רגש הקנאה. היא מרגישה "שנואה". כט,לא "וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל, עֲקָרָה". עד כדי כך היא מרגישה לא משמעותית ומסתובבת עם תחושת נחיתות גדולה, היא קוראת לבניה בשמות המשקפים את צערה מכך שיעקב אוהב יותר את רחל ולא אותה. השמות ממש מושקעים והדבר משקף מלאכת מחשבת רבה לפני מתן השם, ולא כמונו "אנדנדינו" מחוברת של שילב. שימו לב:

ראובן – כט,לב …כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי–כִּי עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי.

שמעון – כט,לג …וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן.

לוי – כט,לד וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, לֵוִי.

יהודה – כט,לה …וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-יְהוָה–עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה; וַתַּעֲמֹד, מִלֶּדֶת.

נעבור לרחל. רחל, אומנם אהובה מאוד ע"י יעקב אולם מרגישה שאינה בעלת ערך, מאחר והיא עקרה.

בראשית, פרק ל:
א: וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּֽאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶל-יַֽעֲקֹב֙ הָֽבָה-לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם-אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי. 

לא פחות ולא יותר. היא נותנת ליעקב שפכות ומבקשת אפילו שאחת מהן תלד עליה, על מנת שאולי כך היא תיכנס להיריון. לא עוזר. אז אולי אימוץ שמות מיוחדים כמו אחותה לאה תעשה את העבודה?

ח: וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים | נִפְתַּ֛לְתִּי עִם-אֲחֹתִ֖י גַּם-יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי. 

גם לא.

יחסי האחיות ממשיך להסלים. ראובן חוזר מהשדה עם דודאים, זן של פרחים. יש המאמינים כי הם מסייעים לפריון. רחל מבקשת מהדודאים. לאה מתחרפנת מזה:

טו: וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַֽמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת-אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת-דּֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּֽוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ. 

לאה אומרת ללאה משהו כמו: "לא רק את רוצה לקחת את בעלי , עכשיו גם את הפרחים? לא מספיק לך?". רחל מתעקשת ומוותרת על הלילה עם יעקב ונותנת אותו ללאה. מליל אהבים זה יוולד ללאה יששכר. נראה כי כל פעולות האחיות מכווננות ומתכווננות ביחס לשנייה.

ציור: דנטה גבריאל רוסטי

ציור: דנטה גבריאל רוסטי

קנאה "בריאה" לעומת "לא בריאה"

קנאה יכולה להוציא אדם מאיפוס ולהטריף את דעתו. אולם הרצון להידמות לאדם אחר ולרצות את רכושו יכול גם לגרום לי ללמוד ממנו כיצד הוא הצליח איפה שנכשלתי (או שטרם ניסיתי). במקרה שלנו, כל מה שהשנייה עושה היא תוצאה של המעשים של הראשונה. במיוחד ביחסים עם יעקב ועל המקום שהוא מעניק לכל אחת ואחת. ההצלחה של רחל היא הכישלון של לאה, וההצלחה של לאה מסמנת את הכישלון הכאוב ביותר של אחותה – משחק סכום אפס.

בקאנון היהודי מופיעות 2 אמרות ידועות הממחישות את שני הצדדים הקיימים במילה "קנאה":

1. "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם" (אבות ד`, כ"א)
2. "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה" (מסכת בבא בתרא דף כא, א)

הקנאה הראשונה, היא קנאה בעניינים חומריים. "אני רוצה לקחת מהאחר את מה שיש לו, שיהיה שלי". קנאה מסוג זה עשויה להביא את האדם לידי שנאת האחר. כל הפעולות של האדם המקנא בסוג זה של קנאה, מתכווננות אל ומכוונות ל -אחר. הקנאה השנייה, היא קנאה בעניינים רוחניים, ערכיים והתנהגותיים. בקנאה זו האדם לא יכול לקחת את ההישגים של האחר, אלא רק יכול לדרבן את עצמו להידמות אל מושא הקנאה/הערצה. זו קנאה, המביאה את האדם לידי התבוננות עצמית ומובילה אותו לידי רצון לשיפור, תיקון ודיוק עצמי. קנאה זו מדרבנת לעשייה, לחיקוי ו/או לימוד פעולותיו של מושא ההערצה ("מידול", מלשון מודל). אין בה את הרצון לקחת מהאחר את רכושו והישגיו אלא ללמוד ממנו כיצד להצליח. היא מובילה לתחרות בונה וגורמת לאדם לרצות ולהשתפר. ללמוד. להתקדם.

אז איזו קנאה אפיינה את רחל ולאה? על פניו, ע"פ הפשט, לשתיהן "עף הסכך" אחת על השנייה. שתיהן רבות על יעקב ואיתו. על מנת להוציא אותן בצורה יפה, הטקסט המקראי טוען כי שתיהן אומנם קצת איבדו את זה בהתחלה, אולם הן עוברות מהקנאה הראשונה לשנייה:
רחל, ע"י זה ש"וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ" – "קנאה במעשיה הטובים". רחל אמנם מקנאת באחותה, אבל אינה חושבת רעות עליה. רחל בודקת מה היא לא עשתה מספיק כדי שגם היא תזכה בבנים כמו אחותה. לאה, ע"י זה שהיא פועלת בצורה אקטיבית לשנות את יחסה של יעקב אליה (תפילה, מתן שמות ממשיים לבעיותיה בנישואין (!) והולדת ילדים).
קודם לכן, שתיהן נקטו במיקוד שליטה חיצוני – האשמת הסביבה במצביהן. רחל האשימה את יעקב במצבה שאינו מתפלל מספיק עליה, ובשל כך היא עדיין עקרה וחסרת בנים. יעקב עונה לה:

ב: וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת אֱלֹקים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" .

יַעֲקֹב כועס על רָחֵל על שאיבדה את האמונה גם בעצמה, רומז יעקב לרחל, שהחיסרון הוא בעצם בה, בעוד שלו יש כבר בנים, ומכאן שעליה להתפלל עוד על עצמה. לא יועיל לך להאשים אחרים, ולא יעזור לך לחפש סיבות חיצוניות לעקרותך. בסופו שלדבר, לאחר שתיקנה את מעשיה (מבחינת המקרא מדובר בתפילה לאלוהים), היא יצאה מעקרותה. לאה לא רבה עם יעקב אבל האשימה את עצמה ואת הסביבה במצבה ("שנואה אנוכי" אבל בצורה פסיבית).

אקטוף את הירח בשבילך

לפני מספר ימים נפטר ג'ון גלן, האסטרונאוט האמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ. זה קרה בדיוק שנה לאחר שעשה זאת יורי גאגרין, אסטרונאוט רוסי. קנאה בהישגיהם של האחרים והרצון להיות מוצלחים כמותם אבל מתוך כוונה של מיפוי התנהגויותיהם ופעולותיהם ולא מתוך צרות עין – יגרום לנו להתפתח ולהתקדם, לקחת אחריות על חיינו ולתעל את קנאתנו לשיפור עצמי תמידי.
בגישור, אני מנפץ את תבנית "משחק סכום אפס", בו ניצחון של צד א' הוא בהכרח הפסד של צד ב' ומעביר את הצדדים הניצים לעבר שיח של אינטרסים משותפים ושיתוף פעולה. שיח בו שני הצדדים רק מרוויחים ממנו. קנאה בריאה, הרצון להידמות למישהו מוצלח ולמידה ממנו ואף שיתוף פעולה ביניכם, או בקיצור "קנאת סופרים" –  תקדם בהכרח את היצירה, הדעת, ההשכלה, הלמידה, המדע, הידע, הבינה, החכמה – את האנושות.

4 מחשבות על “"דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם" / פרשת "ויצא" – *קנאה*

  1. הכי אהבתי :
    קנאה יכולה להעביר אדם על דעתו אבל גם יכולה לאפשר לו לצמוח ולהתפתח. הבחירה בידינו.
    אמיתי זה עבודה רוחנית לשבר את המידות הרעות לטוב ולברכה !

  2. פינגבק: “דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי-נֹ֑עַם” / פרשת "וזאת הברכה" – *התורה שייכת לכל מי שיחפוץ בה* | תחתית החבית

  3. פינגבק: " לומדים אית"י " / פרשת "ויצא" – *כשיש לְמָה, מוצאים את האיך* | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s