אתם טועים "יום המעשים הטובים" הוא לא היום. הוא בכלל בפורים

היום הוא "יום המעשים הטובים". איזה יופי נכון?! אז זהו עובדים עלינו בעיניים. כשגוף מסחרי שדופק אותנו כל השנה, מפיק יום כזה הוא רוצה לנקות את המצפון שלו. זה הכל. אני מציע את פורים המתקרב כהזדמנות אמיתית לעשות מעשים טובים. 

היום הוא "יום המעשים הטובים". האמת, אני לא קונה את זה. אני לא אוהב ימים מהסוג הזה. לא בגלל שאני בן אדם אנוכי וחסר רגישות חברתית – אני לא! – אלא משום שאני סולד ממסחור.

מצטער, אני לא קונה את זה
כאשר בנק גדול ומוכר תופס טרמפ וחסות על האירוע, זה עושה לי צמרמורת ובחילה. זה מריח לי ציניות, צביעות ומירוק המצפון. משום שבמהלך כל השנה, אותו בנק אינו בוחל באותה מידת רחמים ורוחב לב כלפי חייבים והוא לא מקצץ בעמלות שהוא משתית עלינו במיליארדים. אז בוא נעשה לנו יום חג לנתינה ונחזיר פירור ממה שאנחנו משלמים ונדפקים במהלך כל השנה. גם "נרד לעם", נקטת רגליים לפריפריה, להרים את המסכנים מהאסקופה, ניתן להם הרגשה טובה שהנה יום בשנה שמים עליהם. אבל היי חברה' תתעוררו, משתינים עליכם מהמקפצה. ובקשת.

לכן אף פעם לא לקחתי חלק מהפסטיבל במקומות העבודה שעבדתי בהם. זה לא בגלל שאני צרפתי-מתנשא (+מרוקאי = צפרוקאי). טוב נו קצת… זה קרע אותי מפנים. כי מה יותר כיף מאשר לצבוע איזה בית אבות? לטייל עם זקנים ולדבר איתם? לתת להם הרגשה אמתית שמישהו מקשיב להם, שלמישהו אכפת מהם? כנ"ל לגבי עיירות הפיתוח או שאר "חורים" שאף אחד לא מגיע אליהם במהלך השנה. אז נשפץ איזה ספסל ונצבע אותו קצת. מה יש?! ככה לא ייראו את הייאוש שנצרב בתוך העץ. וכולם יחזרו למרכז שמחים ועליזים, שורקים להנאתם שירים… זהו, אמרתי את זה. שחררתי. עכשיו נעבור לדבר חיובי.

תקראו את הפוסט המצוין שכתבה שלי יחימוביץ הבוקר: http://on.fb.me/1QUqNck

מהות יום המעשים הטובים
ובכל זאת, "יום המעשים הטובים" הוא רעיון נפלא אם הוא היה נעשה לא מתוך צביעות. רק למען מאות האלפים שמתנדבים מתוך רצון אמיתי לתת  – אני מעלה לינק למעשים המבורכים שהם מבצעים. מי שרוצה לקחת בזה חלק בבקשה. ניתן לראות שיש צימאון לעשיית טוב, עשייה חברתית אמיתית.

מהות חג פורים והזדמנות למינוף להעצמה

אז למי שרוצה לעשות מעשים טובים וקשה לו עם השקר של יום ההתנדבות הזה, הנה בא לו חג פורים. החג הזה טומן בחובו מעשים טובים למען הזולת. לשם זה אדם צריך לנעוץ ביומן זמן למען הקהילה. במאמר דעה שנתקלתי בו היום, נכתב כי כמו שיש מעשר על המזון ועל הכסף – ראוי שיהיה לאדם מעשר זמן.

למי ששכח הנה החג בקצרה: אחשוורורש, ושתי, משתה, הרבה יין, המן, מרדכי, אסתר, פור, השמדה, סוף טוב הכל טוב. החג מורכב מ-4 מצוות ומנהגים עיקריים: קריאת מגילה, עריכת משתה (ושמחה "עד-דלא-ידע"), משלוח מנות ומתנות לאביונים. בעצם המנהגים עוברים מעשייה לעצמי – לעשייה למען הזולת. 

שני הימים האלו הם הזדמנות להעצים את הילדים שלנו לעשיית טוב. לעזור להם לצאת מן האגואיסטיות הבסיסית שלהם (מובן וטבעי בגיל שלהם) ולתת להם לחוות את ההרגשה הנפלאה שבנתינה. לצאת מה"עצמי" ולהתקרב ל"אחר".
רובנו מתחפשים ושולחים משלוח מנות ("תגדיר משלוח מנות…"). חלקינו הולכים לבית כנסת לקריאת מגילה (אל תשכחו אטמי אוזניים!). לגבי משתה: טוב אנחנו רואים יותר ויותר נערים עם בקבוק יין פטישים מתנדנדים ברחובות ("מה, מותר לי היום!"). ולצערי "מתנות לאביונים" נראה כחוליה החלשה ברשימה. לא רואים או לא רוצים לראות אותם. פורים הוא הזדמנות להרים את קרנם של החלשים ביותר בחברה.

MG-K-028

מתוך אתר: goodaica.com

זווית אישית
אז כפי שכתבתי קודם לכן, אני לא קונה את היום הזה. תקראו לי סנוב אין לי בעיה. אני מעדיף לתת ולהתנדב לקהילה באמת, במהלך השנה ולא ביום ספציפי שאחריו כולם נשארים בודדים וגלמודים. וזה לא שאני עושה את זה באמת, והנה אני מטיף לכם. אבל אם אעשה את זה, זה יהיה בסתר, בשקט וענווה. לרובנו, אין זמן/כוח פיזי/כוח נפשי (הקף בעיגול) לצאת ולהתנדב. גם לי.

שנים שאני רוצה להתנדב (חלום ילדות שלי – הקמת בית תמחוי) ולא יוצא (אבל היי אני כותב על כמה זה טוב כרגע!!). כמו על דיאטה, אני אומר מחר/ בקרוב/ אחרי החגים/ בשנה הבאה (כל התשובות נכונות). זה כואב לי, הייתי רוצה לשמש מודל השראה וחיקוי לילדים שלי בהקשר הזה באופן ממשי ולא רק בדיבורים להגיד כמה זה חשוב אלא באמת לפנות זמן בלו"ז לעשייה חברתית. אני בטוח שברגע שאפנה את הזמן , הוא ימצא מקום של קבע בלו"ז היומי/שבועי. ממש כמו חיסכון בשורת ההוצאות.

לכן אני מעדיף לקחת את ערך הנתינה מתוך המסורת שלנו ולא מתוך שיקולים כלכליים-ציניים. ובהקשר של פורים, ההתייחסות לא חייבת להיות דווקא במובן הדתי. תוציאו אותו משם, אם אתם רוצים. קחו את הערכים הטובים שביהדות ותמצאו את הזמן, המקום והאופן שאתם רוצים ליישם אותו למען החברה.

מי שמכיר אותי יודע שהכוונה שלי היא יהדות מסורתית – מתינות כדרך חיים. "המסורתיות היא תורת חיים שמעצימה את חיי היום-יום. היא דוחפת את הפרט למצוינות ומחייבת את הקהילה כלפי הפרט – גם אם אותו פרט שונה, ואפילו באופן מהותי ממנה" – מתוך האתר "תור הזהב- עכשיו תורנו". כך, אנחנו יכולים לתפוס את "מצוות" החג כמנהגים מסורתיים (כעוברים מדור לדור- מסורת או "תמימות וריח של דורות" כפי שמופיע בתמונה למטה)  או תרבותיים -קהילתיים (פעולות שהקהילה עושה למען גיבוש חבריה, חינוך לנתינה, חיברות) או יהודיים (בכוונה לא אומר "דתיים").
תבחרו את מה שנוח לכם. יש מקום לכולם.
אז בוא נעשה טוב…..

Capture

מסורת פורים במרוקו בתוך עיתון הצפירה, 1903. מתוך האתר: http://juifs-du-maroc.com/?p=7872

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s