שיימינג: כן ועוד איך! אבל…

תופעת השיימינג (ביוש בעברית) ברשתות החברתיות יכולה להוות טריגר להתאבדות. עובדה, זה קרה לפני מספר ימים. ועדיין, הכוח של הרשתות החברתיות טמון בשיוויוניות. לכל קול, כוח שווה. מי שהיו מודרים בעבר ממדיות כמו טלוויזיה ועיתונות מוצאים עצמם היום בעלי קול שנשמע.

יציאה מאיפוס
מטבע הדברים, הרעיון לפוסט עלה בעקבות המקרה של לי לנואי יוריסטה – אריאל רוניס. אני מודה כי המקרה הוציא אותי מאיפוס וזעזע אותי. קראתי את הפוסט המדובר ביום בו התפרסם. מדבריה עולה כי הרגישה מושפלת. אין לי דרך לבדוק זאת, זו הרגשתה. כאב לי אך לא שיתפתי. אני לא נוהג לשתף דברים כאלה. לא הייתי שם ולכן אני לא יכול להוסיף את השני סנט שלי. כאשר נודע לי על התאבדותו של רוניס, כאב לי שוב. כאב חד בבטן. לא כך צריכה להסתיים פרשה כזו.
כבר כמה ימים שאני קורא וקורא על המקרה. עלה בי צורך עז לבדוק בוול שלי האם שיתפתי פוסטים מן הסוג הזה ומסתבר שאף פעם. נחשפתי לקבוצות בהן הדיון תמך ביוריסטה טוטאלית ללא סייג, למרות התוצאה הטראגית מבחינתו של רוניס. דיונים אחרים, צידדו ברוניס וטענו שנעשה לו שיימינג

מה זה שיימינג בכלל?
שיימינג,או בעברית: ביוש בפומבי, הוא חשיפת שמו של אדם ספציפי בפרהסיה במטרה להעלות לדיון מעשה או התנהגות. שיימינג ברשת הוא שימוש ברשתות חברתיות על מנת ללעוג ולהוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות. הפייסבוק הוא הרשת החברתית הבולטת ביותר בה מתבצעת פרקטיקת השיימינג.

אז שיימינג זה טוב או רע? לדעתי הוא כלי מהפכני, למרות התוצאות הטרגיות של המקרה האחרון. אבל עם אבל גדול!

שיימינג זה טוב 

  1. הרשתות החברתיות תורמות לשוויון בעולם: שוויון אמתי ביחסי הכוחות חזק-חלש, עריץ-מדוכא, מוכפף-מכפיף. לחיצה שלי על כפתור הלייק או השייר שווה לזה של השכן או רה"מ. חלוקת הכוח משתווה. ממליץ על קריאת מאמר חריף בנושא: כן, המוכפפים יכולים לדבר.
  2. הרשתות החברתיות מהוות אמצעי חשיפה וניראות: זהו כלי חברתי, מהפכני. כלי שבאמצעותו נחשפות אוכלוסיות מודרות, שלא עברו קודם לכן, את רדאר אמצעי התקשורת הממוסדים והמסורתיים. אני מתכוון לא רק לעוולות אלא עצם ניראותן. מתי בפעם האחרונה קראתם, באופן שוטף, כתבות מעמיקות על אתיופים, מזרחים וערבים? קראו את העוקץ ושיחה מקומית ותבינו מה זה אוכלוסיות מודרות. לא מסכים עם כל הנאמר בהם, אבל זה נותן מבט שונה על המדינה שלנו.
  3. שיימינג הוא כלי יעיל ואפקטיבי:  מאיים ומרתיע. אנשים וארגונים לא אוהבים שינויים אלא אם מכריחים אותם. לעתים, שיימינג על משרד ממשלתי יגרום לביצוע שינויים. תלונה כזו בעבר הייתה מגיעה לעובד לאחר סינונים רבים והתמסמסות בדרך. בספק אם שינויי נהלי עבודה היו קורים בעקבותיו.
  4. שיימינג מסייע למלחמה בפשיעה: הרשתות הצליחו בשנים האחרונות לחשוף פדופיליות, גנבים, אנסים ומטרידים מינית.
  5. הרשתות החבריות מהוות גם כלי טיפולי: בעיקר בזירת הפגיעות המיניות, כאשר סייעו בחשיפת מקרים וטיפול במי שנפגעו (ראו דף/אתר: אחת מתוך אחת).

שיימינג זה רע

  1. אחריות חברתית: לא ניתן רק לכתוב מבלי לשאת באחריות למה שאנחנו כותבים ומשתפים. עלינו לעצור, לחשוב ולנסות להבין את ההשלכות של דברינו. להפעיל ביקורת עצמית. אם אתה לא יודע בוודאות את פרטי המקרה, אל תשתף או לפחות תסתייג לפי הצורך. וגם, אפשר לבקר תופעה חברתית בלי לרדת לפן האישי. להתמקד "בגופו של עניין ולא בגופו של אדם".
  2. הרשתות החברתיות מהוות בית משפט שדה: גם תביעה, גם שופט וגם המוציא להורג.
  3. הכי פשוט לשבת מאחורי המקלדת: במשרד מתחת למזגן ולצלוב, להתנגח, לשפוט ולדון את אדם לכף חובה – וכל זה בלחיצת עכבר. שכחנו להפגין ברגליים ובשלטים.
  4. השלכות נפשיות: צלקת היא לא רק עמוקה, היא אות קין. לעתים לכל החיים. לרוב, הקרבנות הם אנשים פרטיים. לא אנשי ציבור, לא אנשים מוכרים, לא כאלה שמקצועם בתקשורת ושיודעים איך להתנהל בה.
  5. אי קיום אתיקה וכללים ברורים: אין מדובר בפרסום בודד, בכלי תקשורת מסורתי ובו עורך ראשי, מו"ל, בקשת תגובות. השיימינג מתפשט כאש בשדה קוצים. יש הרואים בשיתופים הרבים של "העדר" סימן לרדידות החברה.
    הביוש לא נגמר עם סיום הכתבה ו/או הדפסת העיתון. אין אתיקה עיתונאית.

הנה מקרה שקרה למכר שלי או כשטיימינג (גרוע) ושיימינג נפגשים.

*אבל*…

  1. נאה דורש נאה מקיים: לחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו. כמו שלא היינו רוצים שהילדים שלנו יחוו חוויות לא נעימות ברשת, גם גם אנחנו צריכים לנהוג. זהירות בפרסום הראשוני, וגם ריסון בהפצה, בתגובה ובחריצת הדין.
  2. חינוך, חינוך וחינוך: הסברה בבתי ספר ופעילויות חברתיות.
  3. חקיקה ואתיקה: קביעת תחומי אחריות ברורים לכל מי שמפרסם פרסומים פוגעניים ברשת. הגדרת היקף אחריות של קטינים ו/או הוריהם. לקבוע כללי אתיקה כמו כללי האתיקה העיתונאיים, למשל.
  4. לקחת דברים בפרופורציה: אומנם כל מה שברשת נשאר לתמיד אבל קצב האירועים ברשתות החברתיות נמדד בשעות אם לא בדקות. יש לנו זיכרון קצר. היום כתבת על מישהו אחד מחר כולם כבר שכחו וממשיכים לבא בתור – לא מצדיק שיימינג, אבל כן הצד השני צריך לקחת בפרופורציות את ההדים החברתיים.
  5. ללמוד את מגבלות השימוש בכוח: לא להפסיק להשתמש בכוח החדש. כן ללמוד את המדיה על בורייה וללמוד להשתמש בה באופן נבון.

כן מותר ללחוץ לייק ושייר, זה לא פשע אבל בואו ניקח דברים בפרופורציה! אף סטטוס לא שווה יותר מהחיים שלנו!

 

 "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ." (משלי י״חפסוק כ״א)

 

ואם נתקלתם בפוסט אובדני ברשת זה מה שצריך לעשות:

http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2643716

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שיימינג: כן ועוד איך! אבל…

  1. פינגבק: סמכות הורית ברשתות החברתיות – איך עושים את זה נכון | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s