פסח יכול להיות משעמם וסיוט עבור הילדים. השנה אירחנו בפעם הראשונה. החלטנו שאצלנו החג יסוב סביב הילדים. שיפיקו מהחג הזה זיכרון והנאה לעוד הרבה שנים. הבטחנו וקיימנו!
טיפה באיחור אבל כל כך שווה דיווח! זה היה חג ממש כיף שהתפרס על יומיים: סדר פסח אבל השוס הגיע למחרת. זה יהיה בפוסט נפרד.
שלב הגישושים
כבר בצאת הפורים התחילו הגישושים איפה אנחנו בחג. אצלנו בבית, אנחנו מחלקים את החגים, שנה אצל ההורים שלי ושנה אצל ההורים של אפרת. השנה תור המשפחה שלי. אין ויכוח, אין מריבות (למה בכלל לריב?!). השנה, מכל מיני סיבות, יזמתי את האירוח אצלנו בבית אבל חכו עם המדליות…זה גם כלל איחוד משפחות! גם ההורים של אשתי הצטרפו אלינו. שווה אוסקר, לא? אבל רגע, חכו, גם אחותי ובעלה וארבעת הילדים שלה ישנו אצלנו! זה שווה מינימום הנחת כפות הידיים בשדרה בהוליווד, נכון??? יודעים מה? תחליטו אתם…
בסיכומו של עניין היינו אנחנו (2+2), ההורים שלנו (4) ואחותי ובעלה והילדים (6). סה"כ 14. בקטנה….
שלב ההכנות
כמי שנשוי למנהלת פרויקטים, אף אירוח, בטח שחג כמו פסח, לא ירתיע אותנו (אני: אמאאאאל'ההההה!!!!). הוכן גאנט משימות ולו"זים מדויקים, לעוזר שכנגד וגם לילדים. ידענו, בכל יום, מה אנחנו עושים ולו ברמת הפרט הקטן ביותר. אה והייתה גם משימת על:בערב חג, יום שישי, אין ניקיונות ולא נעליים. הולכים לבית קפה וימות העולם. בקיצור צריך לגמור הכל עד חמישי בלילה. קטן עלינטו.
אז ניקינו…וניקינו….שפשפנו ושפשפנו…
ערב חג
יום שישי הגיע, ערב חג. כפי שהבטחנו לעצמנו, הפעם אנחנו לא מגיעים עם לשון בחוץ אז ישיבה בבית קפה, בוצע! יצאנו לקניון לסיבוב בגדים האחרונים בנינוחות ובכיף.
כבר בשעה שמונה בבוקר השולחן היה מוכן. התוצאה לפניכם:
ליל הסדר
ליל הסדר עבר בצורה נינוחה, מעניינת, לומדת ומאתגרת. ויתרתי לאורחים שלי לעשות סדר אלטרנטיבי אבל עוד תתחננו לזה, אני נשבע לכם. אז הלכנו על הקריאייטיב של אפרת: חג כייפי ושמח עבור הילדים בלבד. הרי אנחנו ההורים מכירים את החג והוא מותאם בעיקר לנו. עבור הילדים, זה יכול להיות סיוט. נשבענו שאם זה תלוי בנו, זה יהיה להם כיף. לסדר עצמו אבל בעיקר ליום השני (תיכף אסביר).
לכל סועד חולקה חידה מתחת לצלחת שלו. החידה קשורה לאחת מתחנות הסדר ("קדש, ורחץ, כרפס…"). כאשר אנחנו מגיעים לתחנה שלך, עליך לחפש את ההסבר באחד מן הפתקים המפוזרים בשולחן. הנה למשל:
כמובן שעל מסורת לא מוותרים וסדר מעניין לילדים לא אומר סדר שלא כהלכתו. עשינו את מסורת הבבהילו המרוקאי:
"בבהילו יצאנו ממצרים הא לחמא ענייא בני חורין-"כך פותחים יהודי מרוקו את ליל הסדר-כאשר מניפים את קערת ליל הסדר ערוכה ומכוסה במפה יפה מעל לראשו של כל אחד מן המסובים סביב שולחן הסדר תוך כדי הקפת ראשו בקערה. מלווה בשירה חוזרת שלבבהילו יצאנו …עד להקפת ראשו של אחרון המסובים.
שאלנו שאלות וקושיות; למדנו על מנהגים אחרים, בקריאת ההגדה, מצד ההורים של אפרת וזה היה ממש מעניין ומחדש. אבל לא רק בקריאה גם במנהג שקשור לילדים: הצגה!!! הילדים מתחפשים לבני ישראל (הוכנו כפתנים מראש), יוצאים מהבית ודופקים בדלת:
– (דפיקה בדלת) טוק, טוק, טוק!!!
– "מי שם?"
– "בני ישראל!"
– "מאיפה באתם?"
– "מארץ מצרים"
– "ולאן אתם הולכים?"
– "לארץ ישראל"
(כמובן שניתן לפתח את זה בכראות עיניכם)
איתי שר "מה נשתנה?"גנגם-סטייל:
במידה והילדים ישתעממו, והם השתעממו מפעם לפעם, אפרת הכינה מבעוד מועד בינגו!
החבאנו את האפיקומן והשנה, איתי מצא!!!!
בקיצור, ישבנו, אכלנו, קשקשנו. היה כיף!!!!
אבל השוס האמיתי הגיע למחרת. וזה, רבותיי, כבר בפוסט הבא….
נראה שהיה באמת כיף. בסוף ירצו להתארח כל שנה!
בהחלט אחד הסיכונים שנלקחו בחשבון בניהולה סיכןנים בפרוייקט. אבל היי, זה מה שמבדיל מנהל פרוייקטים טוב ממנהל מצויין לא?
פינגבק: פסח מההגדות – חלק ב', הורים vs ילדים | תחתית החבית
פינגבק: פסח מההגדות חלק ב' – מכות מצרים, הורים vs ילדים | תחתית החבית
אתם מגניבים!