מדמעות לחגיגות

מדמעות לחגיגות. זו תמצית ההוויה הישראלית, בעיקר בעשרת הימים האחרונים: הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות.

באותם עשרה ימים אנו מבכים על ששת המיליונים שנרצחו בשואה, על החיילים ושמסרו את נפשם על הגנת הארץ והאזרחים שנרצחו בפיגועי טרור. בזכותם המדינה שלנו ממשיכה להתקיים. קשה להסביר את משמעות הימים האלו בפני הילדים. צריך אקרובטיקה מילולית כדי לנסות ולעדן את התמונה. זה נעשה איכשהו אבל חשוב גם להעביר להם את המשמעות של הימים האלו ובדרך גם כמה מסרים חשובים בגיבוש הזהות שלהם.

נועם ואיתי, רציתי שתדעו ש…

  • ישראל היא הבית שלנו. זו זכות להיוולד, לגדול ולחיות פה. כמי שלא גדל והתחנך בארץ, אני אומר זאת בוודאות. כמה אני מקנא בכם שאתם גדלים כאן וחווים על הבשר שלכם את החיברות שלכם כאן: הטקסים, השירים, החגים (וכן גם את האירועים הפחות נעימים של מלחמות ופיגועים. זהו הצד השני של המטבע).
  • היום, אנחנו מבכים את האנשים שמסרו את נפשם על הגנת הארץ. הם מגש הכסף עליו נשענת המדינה. זהו המחיר, הבלתי נסבל, של לחיות כאן, במדינת היהודים. כבר הערב, אנחנו נעשה סוויץ' ונשמח ביום ההולדת ה-67 של ישראל.
  • מדמעות לחגיגות
  • השבוע תליתם דגלים במרפסות שלנו. בכל שנה מחדש אני מתלהב מתליית הדגלים. אני חווה את החיברות הזו דרככם. תהיו גאים בדגל המדינה. הדגל מסמל את המסורת של העם היהודי: שני הפסים הנם תזכורת לטלית שאנחנו מתעטפים בו בבית הכנסת. צבע התכלת מבוסס על הצבע ממנו היה עשוי המעיל של הכהן הגדול בבית המקדש. במרכז הדגל, מגן דוד.סמל זה היה חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך. כמה פשוט כמה יפה. פשטות שמסמלת כל כך הרבה.

דגל ישראל

  • אני יודע, לא קל לחיות ולגדל כאן ילדים. נכון, יקר כאן בטירוף ונכון, המצב הביטחוני לא תמיד מזהיר אבל לא הכל רע. ציונות היא לא מילה גסה. הרימו את עיניכם והיו גאים. גאים בפלא שנקרא מדינת ישראל. אין תקדים למה שהצליחה לעשות המדינה ב-67 שנים. רק לפני 70 שנה היינו לעפר, תרתי משמע ותראו איפה אנחנו היום: מעצמה עולמית וכלכלית. יש לנו בית וצבא ששומר עלינו מה שלא היה בעבר.
  • כשתגדלו, הלחמו על זהותה התרבותית של המדינה. זכרו את השורשים והזהות שלכם ואל תתנו לאף אחד למחוק את זהותכם.
  • אני מבקש מכם גם לזכור את המסורת והיותכם יהודים. גלו גמישות וגבשו לעצמכם דרך ייחודית משלכם.
  • לבסוף, תזכרו תמיד: אין לנו ארץ אחרת. בניכר נוצץ יותר, אבל לא כל הנוצץ זהב. כמו שאנחנו,  ההורים שלכם, נקבל אתכם כפי שאתם (ולא משנה מה יקרה ומה עשיתם) – כך גם מדינת ישראל תקבל בידיים פתוחות את כל יהודי העולם. לשם כך היא קמה. לצערי, אנחנו רואים את זה בעיקר בזמנים קשים.

אסכם במילים הפשוטות מתוך בלוג של אבא מקסים, "אבטיפוס": "קניתי לך דגל, ילד שלי. בערב נצא לחגוג יום הולדת למדינה שלנו. היא לא תמיד יפה, ולא תמיד נעים בה. היא קצת מתישה, מבולגנת, מטורפת, דביקה, חמה, עצבנית, וזועפת. ובגלל זה קניתי לך דגל – כדי שתזכור שלמרות הכול, היא כל מה שיש לנו."

2 מחשבות על “מדמעות לחגיגות

  1. "אז איפה אלוהים היה אמר לי ניצול שואה האם באמת היה צריך 6 מליון נרצחים כדי להקים מדינה? ואיך זה מתיישב עם האמירה שאנחנו עם נבחר? ".
    אני הוא מוסיף לא כלכך יכול לקבל את האמונה באל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s