על כוחן של רשתות חברתיות לשינוי פני החברה

לבלוגים ולרשתות החברתיות הכוח לשנות מציאות. חבריי ואנוכי הוכחנו זאת בקמפיין נגד לסימילאק ועכשיו אנחנו מוכיחים זאת שוב באמצעות קמפיין הסרת הרמפה "לאם ולתינוק". נו מור!!!

מי לא מכיר את שפת המדרכה הזו- הרמפה "לאם ולתינוק"? מאות פעמים עלינו עליה עם עגלות תינוק. חלקנו עלו עליה ולא שמו לב. אחרים, עלו והתעלמו. נוספים רבים, התעצבנו (אני!). השורה התחתונה היא שהן עדיין מיוצרות. לאם ולתינוקמדובר ברמפה מוכרת, של חברת אקרשטיין. נתקלתי בשפת המדרכה הזו לראשונה לפני 17 שנה, כאשר הייתי בשנת שירות ברמת הגולן, לפני גיוסי לצבא. זה צרם לי מיד. בכל פעם שאני נתקל בה אני נזכר בגולן. חיוך עולה על פני לשנייה אחת בלבד ולאחר מכן מגיחים העצבים, העלבון לאבות המטפלים בילדיהם והמסר החינוכי הלקוי המועברים באמצעותה.
מי שמכיר אותי יודע שכשאני רוצה- אני יודע לעשות "דווקא". רבים מפרשים זאת כהענשה עצמית. אני לא רואה את זה ככה. אתן דוגמה: כאשר הפכתי לאבא והייתי מטייל עם ילדיי בעגלה והייתי צריך לעלות את המדרכה באמצעות הרמפה הזו- תמיד בחרתי לא לעלות באמצעותה. הייתי משחק אותה "מתחרבש" עם העגלה בניסיון לעלות את המדרכה הגבוהה. אנשים היו ניגשים אלי עם מבט של : "מסכן האבא הזה, בטח אשתו הפילה עליו את הילדים…" והיו אומרים לי:
– "אדוני, למה אתה לא עולה מהרמפה? בדיוק בשביל זה בנו אותה".
– " הרמפה לא מיועדת לי".
– חיוך מצידם. פנים קפואות מצידי. החיוך על פניהם התחיל להתפוגג.
– "וואלה…יש בזה משהו…" והם ממשיכים בדרכם מהורהרים…

אני מודה ומודע שדרך פעולה זו לא שינתה את הכיתוב שעליה. גם לא תגובת האנשים. גם לא ניסיתי בעצמי לשנות זאת. הספיק לי, בזמנו, למחות בפני הסביבה הקרובה אלי.

No More
בימים האחרונים התארגנו כ-40 בלוגרים ובלוגריות לתגובת נגד. לקמפיין תקשורתי, מאסיבי שיחול היום. בו אנחנו נדרוש מהחברה לשנות את הכיתוב על הרמפות הללו. בואו נודה על האמת: מדובר בצעד סמלי בלבד. החלפת אבני השפה או שבירת התבנית של "לאם ולתינוק" לא ישנו את מעמד הנשים בשוק העבודה או את מעמד האבות בעולם המשפחה.
מה שהיא כן תעשה הוא לשדר למשפחות בישראל שיש התקדמות, שינוי חברתי. שקבוצה גדולה מספיק של אנשים, מובילי דעה, מוכנים לעשות צעד קדימה ולומר –
"מספיק למסגר אותנו"!
הנשים אינן מכונת תינוקות בלבד. הגברים אינם מכונות עבודה בלבד. הגיע הזמן לשוויון, בשני העולמות. והגיע הזמן להפסיק להטביע במדרכותינו את סמלי העבר המקבעים את תפקידי החיים שלנו רק על פי המין שלנו. המסרים ויזואליים היום-יומיים, כמו פרסום, חינוך וגם יציקה של הרמפה הזו הם מסרים לכל דבר הנכנסים לתודעה שלנו ומקבעים אותה בצורה לא נכונה, מדירה אבות ולא שוויונית בעליל.

חבריי הבלוגרים ואני – קוראים לחברת "אקרשטיין" להפסיק מיד את ייצור שפת המדרכות הנושאות את הכיתוב המביך הזה! למען הדורות הבאים. לא פחות.

עדכון מהתנור:
פוסט זה תוכנן להיות חלק ממהלך של קבוצת הבלוגרים "הכוורת", בו משתתפים מעל 40 בלוגים במטרה להוציא את אבן השפה מן השוק (בה דובר בפוסט זה).
לשמחתנו, הודיעה לנו חברת אקרשטיין מיד עם העברת הבקשה להסרת האבן מן הקטלוג, כי הם אכן מתכוונים לעשות זאת בהקדם והודו לנו על פנייתנו.
אנחנו מסירים בפני אקרשטיין את הכובע על בחירתה לתרום להורות השוויונית בישראל ומצפים לראות את האבן מוסרת מן הקטלוג בימים הקרובים.

 

מחשבה אחת על “על כוחן של רשתות חברתיות לשינוי פני החברה

  1. פינגבק: זה באחריותנו, אחד לאחד | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s