אין מגדר העומד בפני הרצון – על בנים וחינוך מגדרי

 

טוב שאין לי בת. עדיין. תודה. יש לי שני בנים לכן לא עלה הצורך בלחנך אותה "אחרת". את בניי איני מגדל כ"בנים" מובהקים. יש להם כדורים, מכוניות ושאר צעצועים "של בנים" וגם עגלות ובובות ובגדים ומטבח. רק מלכתוב את ההבדל כביכול בין צעצועים "גבריים" ל"נשיים" אני מתגרד כולי. מי הגדיר שהמטבח והבובות הם משחקים של "בנות" בעוד שכלי העבודה וכדורי הרגל שייכים ל"בנים"?

אין מגדר העומד בפני הרצון
זה המוטו שלנו. את הילדים שלנו אנחנו מגדלים ברוח ה"יוניסקס": צעצועים, בגדים (וצבעם), סיפורים ומשחקים חברתיים מגוונים ככל הניתן. עוד כשאפרת היתה בהריון החלטתי(נו) שאת בכורי אחנך כך שיטעם מכל הדברים, ללא הבדלי גזע, דת ומין. את נועם גידלנו על כיבוד האחר/השונה; פיתחנו אצלו (וגם אצל איתי) מיומנויות רגשיות מאוד גבוהות; אני מנסה להעביר את המסר שאין הבדלים בין בנים לבנות. ומאחר ואין כמו דוגמא אישית כדי להעביר מסר בצורה טובה, בייחוד שמדובר על ערכים והתנהגות, הרי שגם אני וגם אפרת אנשים שלוקחים על עצמם תפקידים שאינם "הולמים" את המגדר אליו אנו משתייכים. לדוגמא:

אמא אחראית על תחזוקת הבית החל מקידוח ועד פתיחת סתימות.
אבא אחראי על הסדר בבית ועל "כביסות" מקצה לקצה (מיון, כיבוס, תלייה, קיפול, סידור בארון וגיהוץ).
ניקיון הבית נעשה במשותףכולם עושים הכל .
המגדר הוא לא מחסום לביצוע פעילות כזו או אחרת. זה המסר שאנחנו מנסים להנחיל לילדים. בשנה האחרונה לקחתי את נועם לבתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים על מנת שיראה שגם נשים רוצות להשתתף באופן פעיל באורח החיים הדתי: לא רק להתפלל אלא גם לשאת טלית, לעלות לתורה ועוד.

זה ייתכן, זה אפשרי
אחותי הגדולה תמיד ניסתה להראות לי שיש הבדלים עצומים בין גברים לנשים (יש לה 3 בנות ובן). אני ממשיך לטעון בתוקף כי מדובר בהתניה חברתית. וכראייה לכך – נועם די זרם איתנו עם גישת היוניסקס. מה שנתן לי תחושה שאני על הגל. עד שהוא הגיע לגיל 5… (היום הוא מתעסק בעיקר בכדורגל). בדיוק כשהגיע איתי. איתי, בן בכל מאודו. גיבורי על, חרבות, אקדח- "פיו-פיו" (לא מהבית), מכוניות, כבאיות… שלא תטעו, גם הוא משחק בעגלה ובבובה שהיו לנועם. ליתר דיוק ברבע מהן כי הוא פירק להן את הצורה…
שלא תטעו לא היו וגם אין היום אקדחים בבית; ישנה אפס סובלנות לאלימות וממש לא מקובלת עלי האמירה ש"הם בנים תן להם להשתולל וללכת מכות". על אף היותו ילד מחוספס ביותר הוא רך באופן שלא יאמן: מלטף, אוהב, ממש חתול מגרגר. כשהוא רואה תינוק הוא מיד נהיה מרגרינה: אוהב, דואג, מלטף ועיניים נוצצות. השילוב המקסים הזה שיש באיתי בין רוך לחספוס מהווה בעיני הוכחה לכך שחינוך שוויוני אפשרי.

על חוגים ושמלות
טוב שאין לי בת. אבל כשתהיה לי בת, אני בטוח שהיא לא תגדל ותתחנך להיות "נסיכה". נכון, היא בטוח תלבש שמלה ורודה מתוקה ובטח יהיו לה שתי קוקיות מקסימות עם סרטים ומלמלות. אבל היא לא תהיה "נסיכה": בלי פינוקים והקלות מגדריות. היא תלמד לקדוח (מאמא שלה) וגם לקפל כביסה (ממני). ואם תרצה ללכת לחוג ג'ודו או כדורגל אנחנו נזרום איתה בדיוק באותה מידה ותרצה ללכת לחוג בלט.

כמובן שאני מספר לעצמי שהתגובה תהיה זהה גם במקרה של הבנים שלי. אבל אני חייב להודות שפה יותר קשה לי. החוג האחרון של נועם לא היה גברי מובהק: אלקטרוניקה והיו בו 4 בנות. מה הייתי עושה אם היה מבקש חוג בישול? ללא היסוס הייתי רושם אותו. אבל חוג בלט? האמת, לא יודע. חבר קיבל מהוריו נעלי בית של "הלו קיטי" לבן שלו. לחבר אחר, הבן שלו רצה ללבוש שמלה לגן כי הוא רצה להיות נסיכה. מה הייתם עושים במקומו? מה אני הייתי עושה? שוב, לא יודע. לא נתקלתי במקרים כאלו ולכן לא הייתי צריך להתמודד עם הדילמה. אני מניח שהייתי מונע את זה ממנו על מנת שלא יהיה שונה ושלא יצחקו עליו. האינסטינקט ההורי שלי להגן על הילדים שלי מהעולם האכזר שבחוץ עולה על כל אידאל, למרות שזה מנוגד לכל מה שיצא קצפי אליו: החלוקה המגדרית המטופשת הזו מגיל אפס ורצון לתת לילד לבטא את עצמו. אחרי הכל לחברה יותר קל לקבל "TOM BOY" מאשר "LADY BOY".

במחשבה שנייה, חבל שאין לי בת…

[מחשבות והארות נוספות לאחר כתיבת הפוסט:
– חינוך מגדרי משמעו לחזק את הסגולות שהמגדר נתן לך ולאהוב את החולשות; גם אם בן משחק בבובות בדכ המשחק אחר, יותר פונקציונלי, פחות soft skils שיש לבנות.
– חינוך מגדרי זה ללמד את הבת שלך שלהיות בת זה סבבה. ואין לזה קשר ליכולת שלה (או לחוסר היכולת שלה) לקדוח.
– חינוך מגדרי זה ללמד את הבן שלך שזה לא משנה מי החברים שלו ועם מה הם משחקים, ולא לשמוח שהוא לא לובש שמלות.
– חינוך מגדרי זה לחנך את הילדים שלך לכבד את כולם מבלי לשכוח את עצמם ושמה שנכון הוא מה שמייצג את מה שהם מרגישים וחושבים.]

 

הדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של ערוץ המשפחה של Xnet, בקרוב…

הפוסטים המלאים:

עמירם בניון – אמא של שבת
טל חן – ורוד זה הכחול החדש
אילן שיינפלד – גברים קטנים עם לכה אדומה בציפורני הרגליים
יואב כהן-מלמד – אין מגדר העומד בפני הרצון – על בנים וחינוך מגדרי
אור לבו – על גאווה ודעות קדומות
עומר להט – ורוד לבן?!

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אין מגדר העומד בפני הרצון – על בנים וחינוך מגדרי

  1. פינגבק: ורוד לבן?! | על כוס קפה | The Cappuccino

  2. פינגבק: טריז.אר.אס | תחתית החבית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s