הקיץ מעלה אסוציאצה של חופש; שמש קופחת; ארטיקים מטפטפים; ים בריכה… בפועל קיבלנו חופש בבית; מציאות קופחת; טילים מטפטפים; ים דאגות וחרדות ובריכה של דמעות על חיילנו. כשנשארים תקועים בבית- זו הזדמנות מצויינת להתכונן לשנה הקרובה לכן קנינו לנועם חוברת קיץ ולאיתי מנוי לאתר לימודי.
מי לא זוכר מילדותו את חוברות הקיץ?
"אהההחחח…(צלילים של ערגה ברקע) היו ימים. כשהייתי קטן, הייתי יושב ועושה חוברות כל הקיץ!" אני מוצא את עצמי מייפה את המציאות לנועם. " חוברות זה חשוב. ככה אתה מגיע לשנת הלימודים הקרובה יותר מוכן".אבל למי יש כוח? את האמת, כמה מכם אהבו את החוברות הללו? כמה מכם, היו צריכים להושיב על כיסא עם רגליים קשורות בחבלים? ( "…." … מה רק אני?!). וברצינות, ההורים שלנו, כמונו היום, נדנדו לנו לעשות חוברות בקיץ. כמו ילד נורמלי זה הציק לי אבל עשיתי את זה בסופו של דבר. מזלי שנועם אוהב ללמוד ולעשות חוברות. כל השנה. כל קיץ. בשביל זה, אצטרך לשלוף את האייפד מהידיים שלו ולדחוף במקום חוברת. אם אעשה זאת מהר, יש מצב שהוא לא ישים לב. עד שינסה להעביר דף אם האצבע…(בעצם, ככה מעבירים דף!)
נועם עולה לכיתה ג' ולכן קניתי לו חוברת קיץ של מסיימי כיתה ג'. שיהיה. זכור לי שלפני גן חובה קניתי לו 2 חוברות. חוברת "עולים לגן חובה" ועוד חוברת "עולים לכיתה א' ". הוא סיים את שניהם בטיסה הלוך לאיטליה, תוך פחות משעה. גם כשהיה קטן יותר, לא היינו עושים את החוברות במהלך חודש-חודשיים, כל יום כמה דפים. נועם היה מתיישב, מדביק את כל המדבקות. פותר את כל התרגילים ותוך שעתיים נגמרה החוברת (ועכשיו מה?).
אז למה אני מספר את כל זה? לא בשביל להתרברב (אני כן) אלא בשביל לציין כי ישנן כמה שיטות לימוד. ניתן להשליך את הנושא על המלחמה המתרחשת בימים אלו מול עזה:
- מלחמת התשה – "תכבה את המחשב/טלוויזיה/טאבלט/אייפד/אייפוד/פלאפון/…/…/…(הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה או מחקו את המיותר)!!! ולך לעשות חוברת!!!" הילד יושב 5 דקות וחוזר למכשיר. אתם שוב מתעצבנים. הילד יושב ולומד. הפעם 10 דקות (!). מאחר וזה קשה מדי, הילד פונה לאו"ם (ההורה השני. לא זה שצעק..) ומבקש הפסקת אש הומניטרית כדי לאכול ולהתפנות. ככה עובר חודש והילד עשה רק את התרגילים הקלים, דילג על דפים אבל השלים את כולם. כך שאם אורח (מזכיר המדינה ג'ון קרי) יגיע לביקור פתע בארץ על מנת להגיע להפסקת אש- תהיו בעיניו הטובים בסיפור.
- זבנג וגמרנו– הילד לוקח את החוברת. 5 ימים לא יוצא, לא אוכל ולא שותה. אתה לא רואה אותו בבית. מסתבר שהוא חפר מנהרה והוא פשוט מתחת לבלטות. הוא יוצא עם דגל לבן, אה סליחה..חוברת לבנה עם חיוך ענק. "סיימתי". אתה עוד לא קולט מה קורה והוא כבר עם תלבושת של מסי מכדרר במרפסת. "זהו, סיימתי את החוברת. תעזבו אותי בשקט כל הקיץ ויאללה אודרוב קיץ!" (אם הוא לא היה הבן שלי- ואני לא הייתי אבא שלו- זה מה שנועם היה אומר).
איזה טיפוס אתם הייתם?
אבל רגע..הלו אנחנו בשנת 2014!?!?
בעצם למה לא ללמוד ולעשות חוברות מהמחשב? הרי לעיתים תכופות אנו באים בטענות שמערכת החינוך לא התקדמה למאה ה-21 ולא השכילה להשתמש בעזרים הטכנולוגיים בהוראה. אז נאה דורש, נאה מקיים. בנוסף, חוברות לקטן יש לנו בבית כל שנה אז כדי להכניס אותו לאווירה של הלימודים, רכשתי מנוי לאתר הלימודי ה"סוד של מאיה" מבית מט"ח. כשבחוץ מלחמה ואי אפשר לרדת לפארק, אז אין ברירה- חוזרים מהעבודה, אוספים את הילדים מהמסגרות ויושבים על המחשב ללמוד. באמת אתר מדליק וידידותי למשתמש. הוא מתאים לילדים מגיל 3-7. "אבא תשים לי את האתר שמפוצצים בלונים".
באתר ניתן ללמוד חשבון, עברית, אנגלית ותנ"ך – בצורה ממש קלילה, מלווה בקריינות ומוזיקה ויש גם שלבי קושי. בנוסף, זה מחזק לו את המוטוריקה העדינה. הוא לומד להשתמש בעכבר. בדוגמה הזו הוא צריך לעמוד עם הסמן על הבלון ולפוצף את כל הבלונים לפני שהליצנים יעברו את קו הסיום.
משחק אחר עובד על גדלים. "מי גדול יותר? 4 או 2?" שואל הקריין.
תיחום של מספרים: "נחשו כמה שפנים יש לי בכובע?", שואל הקריין, מ-1 עד 10. ע"פ ההקלקה נעלמים אופציות, עד מציאת המספר. נחמד ביותר.
זיהוי ספרות: ע"י חיוג בטלפון
כאתנחתא, ישנם סיפורי תנ"ך: בריאת העולם, פרי עץ הדעת, תיבת נוח ומגדל בבל. סרטים קצת מיושנים אבל ממש נחמדים.
כשהבן שלי יושב עליו אני באמת מרגיש שהוא בחוויה לימודית ולא בעוד משחק מחשב.
מנוף זה לא רק צעצוע:
- אז ממילא 3/4 ישראל מופגזת כעת ואנחנו נאלצים להישאר יותר בבית ממה שתכננו ואנחנו שוברים את הראש מה לעשות עם הילדים אז הנה: בין המשחקים והצעצועים, אפשר וצריך ללמוד קצת.
- כאשר היינו קטנים, לשבת ולעשות חוברת היה בא על חשבון יציאה החוצה מהבית ולשחק כדורגל. ממילא הילדים היום בטטות ותקועים מול המחשב/פלאפון/אייפד. אז אם הטוסיק החמוד שלהם ממילא דבוק לכיסא – ניתן למנף את זה ולשנות להם את תוכן המסך. מתוכנית טלוויזיה כזו או אחרת לאתר לימודי.
- שבירת שיגרת "לוח שידורים מיוחד" בטלוויזיה עקב המלחמה המתחוללת בחוץ.
בהזדמנות זו, אני שוב רוצה לחזק את חיילי צה"ל. אין לכם מושג כמה העם תומך בכם! תחזרו לשלום (כן ניתן לומר כך, זה אפילו עדיף. הסבר, כאן).
יואב כהן-מלמד- "תחתית החבית"
לא, עוד לא הגעתי אליה…כנראה שיש עוד…
תחתית החבית 
מדהים! מתמודדת עם אותה הבעיה עם הבן הפרטי שלי שגם כן עולה לכיתה ג.
תודה
מזכיר לי נשכחות…
אחד מזכרונות הילדות החזקים שלי הוא החוברות בחופש הגדול – כמה גאה הרגשתי כשסיימתי לפתור את החוברת.
קטני שלי רק בן שנה וחודש אז זה לא רלוונטי, אבל אני בטוחה שכשיגדל החוברות יהיו אצלנו חלק רציני.
תודה על הכנות. רק יש לחשוף אותם לחוברת כמשהו לימודי וכייפי גם יחד.