E=mc²='הגודל כן קובע! חלק ב'

emc2

מסתבר שאיינשטיין צדק ותורת היחסות שלו רלוונטית מתמיד. הכל יחסי בחיים.

כנראה שהחוויה הקודמת לא נכנסה עמוק מספיק ולכן שוב נקלעתי למצב בו אני צריך להוכיח מדוע הגודל כן (!) קובע

למי שלא קרא את חלק א', זו ההזדמנות לקרוא אותו, כאן.

לפני מספר ימים הוזמנו לעל האש אצל חברים. היה טעים כהרגלם. בנוסף, הגיעו זוג מכרים של חברינו יחד עם ילדם בן השמונה. אציין שזכיתי להכיר אנשים נהדרים!

תמהיל גילאי הילדים הורכב מ- 4 ילדים בני 8 וילד אחד בן 3. הילדים שיחקו מחבואים, כדורגל ושאר משחקים, בגינה המרווחת. הכל הלך נהדר, התיישבנו לאכול. הילדים חזרו לשחק והמבוגרים ישבו לדסקס.

בשלב מסוים איתי פונה אליי בשאלה:

איתי: "אבא אני יכול לירוק (הכוונה לעשות פווווו עם הלשון ועם הרבה רוק) על ___(הילד של המכרים של חברינו )? ".

אבא: "מה פתאום איתי?! אנחנו לא יורקים זה לא מכבד ולא מכובד!" .

איתי: "אני יורק עליו כי הוא לא רוצה לשחק איתי!".

אבא: "ואם תוציא לו לשון, נראה לך שזה יהיה לו נעים? נראה לך שהוא ירצה לשחק איתך?".

הילד חזר לשחק. בינתיים אנחנו שומעים מרחוק לשון מתגלגלת ויורקת לכל כיוון. זו הדרך שלו להראות שהוא נפגע ושלא משתפים אותו במשחק. יש ילדים שיבחרו להיעלב, אחרים לצעוק, נוספים להרביץ. איתי בחר בדרך הרטובה.

יש לומר שהילד בן ה-8 היה מאוד עדין איתו. הוא בא אלינו לדווח על איתי. לא הרביץ לו, לא התעמת איתו כי הבין שאיתי קטן ממנו. ניסיתי ליצור דו שיח בין השניים. הוחלפו דעות…לא כל כך עזר.

האמת, כל הכבוד לילדים שבמשך שעתיים פלוס כן שיתפו את איתי במשחקים שלהם. כנראה שהתקרית הזו הגיעה כשהשעה הייתה כבר מאוחרת.

חזרנו הביתה.

הפקת לקחים

כשחזרנו, קילחתי את איתי ודיברתי איתו על מה שקרה ושזה לא נעים מה שהוא עשה- תוך ניסיון להסביר לו כי התנהגות כזו לא רק שהיא לא מכבדת, היא גם לא מקדמת.

איתי: "אבל למה הוא לא רצה לשחק איתי?"

אבא: "הוא דווקא כן שיחק איתך לא מעט אבל כנראה שהוא רצה באותו זמן לשחק רק עם נועם ואיתמר. הם בני אותו גיל וגדולים יותר. פיזית ככה שיותר מתאים להם לשחק כדורגל עם מישהו גדול כמוהם".

איתי: "אבל למה הוא לא רצה לשחק איתי?"

Plan B

טוב, צריך לשנות אסטרטגיה.

אבא: "אם אבא ילך לשחק עכשיו במכבי תל אביב בכדורסל אז זה לא יתאים. הם גדולים מדי.הם יוציאו אותי ישר. כי אני קטן".

איתי: "אבל אתה לא קטן. אתה אבא!".

Plan C

האמת לא היה לי תוכנית מגירה נוספת אבל הישועה תמיד מגיעה כשאתה הכי לא מצפה לה. החלטתי לתת לו דוגמה מהגן, מתחום המושגים ומחיי היומיום שלו. יש לציין כי הוא בגן פרטי מקסים במודיעין בו הילדים בני שנה עד שלוש, כלומר שני מחזורים. גילאי 1-2 הם הקטנים וגילאי 2-3 הם הגדולים (איתי בן 3).

אבא: "ניקח את הגן שלך כדוגמה. כשאתה משחק עם עיינה וש…".איתי קוטע אותי עוד לפני שהשלמתי את הפאנץ' של המשפט ואומר:

איתי: "אבא! אני לא משחק עם עיינה ושלוי!".

אבא: "למה?".

איתי: "כי הם תינוקות…..".

מזל שהוא קטן. אם לא הוא היה מוסיף: "כאילו דא?!".

צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים

 

יואב כהן-מלמד- "תחתית החבית"

לא, עוד לא הגעתי אליה…כנראה שיש עוד…

2 מחשבות על “E=mc²='הגודל כן קובע! חלק ב'

  1. הזדהתי מאוד… איתו. בתור ילד זקונים שהאחים שלו גדולים ממנו ב-8 וב-12 שנה, אתה חי תמיד בלחץ הזה שאתה אף פעם לא יכול לעשות את מה שהם עושים ואתה תמיד ילדותי ביחס אליהם. אבל אהבתי את הפתרון שהגעת אליו וגם את הדרך שלו להסביר לך… אכן הכל יחסי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s